הרב אורי שרקי

רבנו אברהם בן הרמב"ם

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבנו אברהם, בנו יחידו של הרמב"ם (יתכן שהייתה לרמב"ם גם בת), נולד בהיות אביו בן חמישים ואחד שנים ונפטר כשהוא בעצמו בן חמישים ואחד שנים. הרמב"ם כתב עליו באחת מאגרותיו "יהיה לו שם בגדולים בלא ספק". נחת רוח גדולה הייתה לרמב"ם שבנו נשאר נאמן למשנתו והמשיך אותה לדורות.

רבנו אברהם היה ראש לשושלת נגידים, מנהיגי עם ישראל במצרים ובארץ ישראל וסוריה במשך מספר דורות עד אשר הגיע הכובש טמרלן והחריב את המזרח התיכון. רבי אברהם היה מנהיג תקיף וחזק שהיה מהגורמים הראשיים של המשך מפעלו של אביו והפצת המשנה תורה בכל תפוצות ישראל.

רבי אברהם היה חסיד וקדוש, כתב ספר מוסר חשוב בשם "אל-כפאיה אל-עאבדין" - המספיק לעובדי ה', שבו הוא מבאר בסגנון ייחודי את עיקרי האמונה, בעיקר סביב מידת הביטחון. לפי רבנו אברהם, אדם בעל מידת הביטחון הינו אדם שזורע, חורש, קוצר, מנפה, לש, ואופה ואחרי שעשה את כל המאמצים, אומר לקב"ה: תודה לך רבונו של עולם שחרשת, זרעת, קצרת וכו'. כלומר, הצדיקות והחסידות אינה מבטלת את עבודתו של האדם.

רבנו אברהם עמד בקשר עם חכמי הסופים שבאיסלם והשפיע עליהם, ויתכן שגם הושפע השפעה מסויימת, הניכרת בסגנון כתיבתו המיוחד.

רבנו אברהם היה גדול בהלכה, תשובותיו רוכזו בספר "ברכת אברהם". בחלק מתשובותיו הוא יוצא להגנת ספר משנה תורה, חיבורו הגדול של אביו. כאשר נשאל על ידי חכמי בבל על מספר דברים תמוהים שבספר משנה תורה, השיב להם בגבורה גדולה ולא הניח פינה אחת בדברי אביו שלא ביאר.

מעניין לראות מה שרבנו אברהם כתב לגבי טעם הקרבנות שנתן הרמב"ם בספר מורה הנבוכים, שהקרבנות - לפחות מבחינת צורתם - מקורם בתרבות האלילית של זמן נתינת התורה. על זה כתב רבי אברהם: וכי אמר שהוא הטעם ואין בלתו? כלומר זו אחת ההסברות שניתן להביא, אבל אינה ההסברה היחידה.

רבי אברהם כתב פירוש חשוב על התורה, אך הגיע לידינו פירושו לספרים בראשית ושמות בלבד. שם מבחינים במקוריות יחד עם נאמנות לדרכו של אביו.

כל כתבי רבנו אברהם הינם חלק בלתי נפרד של בית מדרשו של הרמב"ם, שרק בעזרתם ניתן לקבל תמונה שלמה של שיטת אביו הרמב"ם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)