הרב אורי שרקי
רבי יהודה הלוי
סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא
רבנו יהודה הלוי (ששמו בערבית: אבו אל-חסאן אבן מרוואן אללאוי), מפורסם בתור אחד מגדולי האומה בזכות ספרו המונומנטאלי, ספר הכוזרי, המהווה את היסוד למחשבת האומה הישראלית.
רבי יהודה הלוי היה מתלמידיו של רבנו יצחק אלפסי - גדול האומה בספרד ורב רבו של הרמב"ם. מכאן עולה שמתוך בית מדרשו של הרי"ף, יכלו להתפתח כיוונים שונים: אלו שאימצו את הפילוסופיה האריסטוטלית, כרמב"ם, ואלו שהתנגדו לה, כרבי יהודה הלוי. על כל פנים גם בקרב המתנגדים, הדיונים הפילוסופים היו מצויים בתוך בית המדרש, שאינו מצטמצם בארבע אמות של הלכה.
רבי יהודה הלוי נחשב גם לגדול המשוררים של האומה הישראלית. אמרו עליו המליצים שהוא "גנב": נכנס אל המערה שבו נמצאו כל השירים, גנב את כולם ונעל במפתח, כך שאין איש יכול יותר להיכנס פנימה. עד עצם היום הזה המשוררים הערבים שרים את שיריו שנכתבו בערבית, ומתייחסים אליהם בכבוד רב. לא ניתן להבחין בין גדולתו המחשבתית של רבי יהודה הלוי לבין היותו משורר גדול, ונראה שספר הכוזרי נכתב כחלק משירתו. ואכן מצאנו בספר הכוזרי מקום מרכזי לשירה ולמוזיקה.
רבי יהודה הלוי היה הציוני המעשי הראשון: כאשר ראה את מצבה השפל של האומה, החליט שהגיע הזמן לשוב אל ציון, ובמסירות נפש אדירה החל במסע אניות, הגיע למצרים ולאחר מכן לארץ ישראל. יתכן שהוא עבר גם דרך סוריה. סיפור פטירתו נעלם, ואגדה - עם בסיס היסטורי- מספרת שהוא נהרג בשערי ירושלים על ידי פרש מוסלמי.
רבי יהודה הלוי מהווה מאור בתוך החברה של ימי הביניים, כאשר הוא הראשון שמותח ביקורת מלומדת ומנומקת על הפילוסופיה האריסטוטלית. כל הקושיות שעתידות להפיל את הפילוסופיה של אריסטו כשלוש מאות שנה מאוחר יותר, כבר הוקשו על ידו במאמר רביעי של ספר הכוזרי, אך ללא הועיל. נראה כי יש למחשבה האנושית צורך להתנסות בכל מיני כיוונים מחשבתיים עד שהיא מבשילה ויכולה גם לפסול אותם למפרע.
ספר הכוזרי מתפרס על חמישה חלקים, המקבילים לחמישה חומשי התורה: המאמר הראשון, המדבר על בחירת עם ישראל מן העמים, מקביל לספר בראשית שבו מופיע עם ישראל ונבדל מכלל האנושות. המאמר השני, עוסק בנבואה ובכך תואם את ספר שמות שבו נמצאת ההתגלות האלוהית לכלל האומה עד כדי השראת השכינה במשכן. המאמר השלישי, הדן בעבודת ד' ובמוסר האישי תואם את ספר ויקרא. המאמר הרביעי העוסק בחכמה תואם את ספר במדבר שבו מתגלה החכמה הישראלית. המאמר החמישי שבסופו החבר עולה לארץ ישראל הוא כנגד ספר דברים שנאמר ערב כניסתם של בני ישראל לארץ.
לפנינו תבנית תנכית שעוברת לאורך הדורות, גם כאשר היא מקבלת ניסוח פילוסופי. תבנית זו באה לידי ביטוי בספרו של רבי יהודה הלוי, שמעמיד את ההיסטוריה בתור הזירה המרכזית של התגלות ד' אל האדם.
רבי יהודה הלוי ניסח את משנתו באופן שיש הרבה לאדם המודרני ללמוד ממנה. היא כתובה בשפה ברורה ומובנת לאיש בן זמננו, איש שעבר את הפילוסופיה והתאכזב ממנה, והוא עכשיו פתוח לשמוע את דבר ד'. יש בכוחו של ספר הכוזרי לתת לאדם השראה לבניין חיי הנפש וחיי היהדות של ימינו.