הרב אורי שרקי

רבנו שמואל בן חפני גאון ורבנו האי גאון

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבנו שמואל בן חפני גאון, מחדש ישיבת סורא אחרי סגירתה, ורבנו האי גאון חתנו, ראש ישיבת פומבדיתא האחרון, הינם אחרוני גאוני בבל.

רבנו שמואל בן חפני גאון הכהן - אשר אבותיו גם שמשו כראשי ישיבות - מלבד עיסוקו בפסיקת ההלכה, עסק גם בפרשנות התנ"ך ואגדות חז"ל. בפירושיו הוא מתגלה כרציונאליסט קיצוני, ועל הרבה אגדות המופיעות בתלמוד שמספרות על התגלויות שהיו לאמוראים, הוא כותב שאין להתחשב בהן ו"אינם הלכה", כלשונו. וכן פירש שמאורע העלאת שמואל על ידי בעלת האוב (שמואל א, פ' כ"ח), היה סילוף ואחיזת עיניים. רבנו שמואל בן חפני גאון גם הרבה לעסוק בפילוסופיה ובשאר חכמות העולם.

לעומתו, רבנו האי סבר שאין לעסוק בחכמות אלו, "ולא מצאנו יראת שמים אלא במי שכל עיסקו בתלמוד בלבד". אך הוסיף, שחותנו רבנו שמואל בן חפני עסק גם בהן, משום שהיה יחיד בדורו. מכאן ניתן להבחין, כבר אצל אחרוני גאוני בבל, בניצנים של שתי מגמות שעתידות להתפתח בקרב חכמי ישראל בקנה מידה רחב יותר: המגמה של הפתיחות אל התרבות הכללית והמגמה של ההסתגרות בתוך תורת ישראל פנימה.

רבנו האי גאון כתב אלפי תשובות בהלכה, והן מהוות כמחציתן של כל תשובות הגאונים שהגיעו לידינו. מרוב גדלותו, יוחסו לו איגרות שאינן שלו, כגון קובץ איגרות העוסקות בתורת הקבלה שנמצאו בפרובנס. קשה להכריע אם אותם אגרות נכתבו על ידי רב האי גאון, משום שנטייתו היתה להתרחק מעניינים אלו. יש לציין שפקפוק ביחוסן לרבנו האי אינו פוגע כלל באמינותן כדברי גאונים.

רבנו האי, שנפטר בגיל מאה, השלים ששים שנות כהונה בראש הישיבה, אחרי ארבעים שנות ראשות אביו, רב שרירא גאון.

מכאן ואילך, היהדות מתפצלת למרכזי תורה שונים על ידי תלמידי רבנו האי: רבנו חננאל ורבנו יצחק אלפסי מייסדים את מרכז התורה בספרד, ורבנו גרשום מייסד את המרכז באשכנז, והחלוקה בין ספרדים לאשכנזים מתחילה להיות ממשית, אם כי לא בדיוק בצורה שחלוקה זו קיבלה בדורות האחרונים.

רבנו האי מהווה את החוליה האחרונה שעדיין שומרת על אחדות הפסיקה בישראל, לפני התפצלותה בימי הביניים לשני הזרמים של האשכנזים והספרדים.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)