תגובת הרב אורי שרקי לביקורת של אריאל סרי-לוי אודות פירושו של הרב על שמונה פרקים לרמב"ם

ט"ו בסיון תשע"ח




מאחר ואני חי ניתן לשאול אותי ישירות על דעותי ועל דרכי כתיבתי. נהניתי מהניתוחים המלומדים, אך אודה שלא תמיד היה ברור לי מתי זה לשבחי ומתי לגנותי. אעיר בפשטות שהחטא העיקרי המיוחס לי של היעדר הפניות לספרות אקדמית קשור לסיבה שבגללה לא הלכתי לאקדמיה, מתוך ידיעה שאצטרך בכל פירסום לעשות הרבה "עבודה שחורה" של הפניות, ושבוודאי לא אצא ידי חובתי אם אשכח מאמר מרכזי. אבל לא רק שאינני מסתיר דבר ממקורותי בכתיבתי אלא שזו מכוונת לעורר את סקרנותו של הקורא הישיבתי אל עולם המחשבה הכללי ולהפנות אותו אליו.

הסיבה המרכזית של הרמב"ם לאי-ציטוט מקורותיו, מלבד שהיא מפורשת בדבריו ומה לי לחזור עליה כרוכל, הוזכרה במפורש על ידי בספרי עמ' לה בקצרה.

אמת היא שלא יחסתי את ההסבר שלי לרמב"ם כי אכן אין זה בטוח שהוא היה מסכים לכך. אך עדיין היא נראית לי אמת מצד עצמה.

ההבחנה בין תורה לחוכמה מפורשת בפרק האחרון של מורה הנבוכים, יהיה תוכנה אשר יהיה. ואולי אזכה לכתוב על זה משהו בע"ה.

עוד משהו. טעות היא לחשוב שלייחס את המוסר לאלוהים זהה לייחוס המוסר לתורה.

עוד משהו. אי הזכרת שמו של הרב יהודה אשכנזי (מניטו) שרבים מדברי הם דבריו הוא משום שמאחר ואני רואה את עצמי כתלמיד מובהק שלו, אני פטור מלציינו כמקור, כדברי התלמוד על רבי אלעזר שלא היה צריך לציין שדבריו דברי רבי יוחנן הם.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)