הרב אורי שרקי

חוני המעגל

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




חוני המעגל, דמות מיוחדת במינה ואפילו קצת אגדית, שעושה מופתים כמו אדמו"ר חסידי.

המשנה (תענית ג,ח) מספרת שבימיו היתה שנה שבה זמן רב לא ירדו גשמים, והאומה היתה בצרה גדולה. העם ביקש מחוני המעגל להתפלל. הוא עג עוגה (=חפירה עגולה) על ריצפת הר הבית, עמד בתוכה ואמר: "רבונו של עולם, בניך שמו פניהם עלי שאני כבן בית לפניך, נשבע אני בשמך הגדול שאיני זז מכאן עד שתרחם על בניך". התחילו טיפות גשם לטפטף מן השמים. נראה שבשמים לא רצו להישמע לתפילתו, אך מפני כבודו ירדו מעט. אמר חוני: "לא כך שאלתי אלא גשמי בורות שיחין ומערות"! "התחילו לירד בזעף. אמר: לא כך שאלתי אלא גשמי רצון ברכה ונדבה. ירדו כתיקנן". עד שהעם ביקש ממנו להתפלל שיפסיק הגשם. אמר: רבונו של עולם, בניך אינם יכולים לעמוד לא ברוב טובה ולא ברוב פורענות וכו'. אנו רואים דמות מופלאה וייחודית, שאף על פי שהוא חי בזמן שאין נביאים וכבר לא נעשו ניסים המשנים את סדרי הטבע, בכל זאת תפילתו של חסיד כמוהו נשמעת.

עם כל זאת, דבר זה אינו פשוט כלל, שהרי מוסיפה המשנה: "שלח לו שמעון בן שטח אלמלא חוני אתה גוזרני עליך נידוי אבל מה אעשה לך שאתה מתחטא לפני המקום ועושה לך רצונך כבן שהוא מתחטא על אביו ועושה לו רצונו".

מה כל כך חמור בהתנהגותו של חוני המעגל עד כדי ששמעון בן שטח, נשיא הסנהדרין, שולח לו דברים כה קשים? יש תחילה להבין שאם גשמים אינם יורדים, זה משום שעם ישראל אינו עושה רצונו של מקום. אין גשמים, על מנת שנחזור בתשובה. יתכן שאם חוני לא היה מתפלל, העם היה חוזר בתשובה. ניתן לומר שתפילתו, עם הכוחניות שבה כלפי מעלה, מנעה מן העם לחזור בתשובה.

העם זקוק היה לחזור בתשובה על המחלוקת הגדולה שפילגה את העם לשני מחנות: הצדוקים והפרושים. במקום לאפשר לעם לתקן דבר זה, חוני מנציח את המחלוקת.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)