הרב אורי שרקי
יום העצמאות - גאולה בתש"ח
ניסן תשע"ח
בספר "צדיק יסוד עולם" על מגילת רות (המודפס בסוף ס' שער היחודים להאר"י ז"ל אבל כפי הנראה הוא מעשה ידי חכם מאוחר ממנו) נכתב שזמן הגאולה נרמז בכתוב "אם יגאלך טוב יגאל" (רות ג, יג), כלומר גאולה הבאה על ידי עשיית הטוב, תורה ומצוות ומעשים טובים, ואז זו גאולה של "אחישנה". "ואם לא יגאלך" כלומר בגאולה של "בעתה", אז "וגאלתיך אנכי" כלומר למען שמי. המחבר מבאר שהמילים "חי ה' " שבסוף הפסוק רומזים למידות היסוד והתפארת, שהוא זמן הגאולה. והנה אף יום גאולתנו ה' באייר חל ביסוד שבתפארת! וכתב הרב זלמן יוסף רבלין בספר מדרש שלמה שתלמידי הגר"א כיוונו את חנוכת החורבה ליום ה' באייר שהוא מסוגל לגאולה לפי מה שגילה להם רבם הגר"א שיום כ' בעומר ראוי לזה, ושבאותו יום הרגישו הנוכחים שנפתח חלון אחד במחיצה של ברזל המפסיקה בין ישראל לאביהם שבשמים מאז החורבן.
וכתבו התוספות (ר"ה דף ה, א ד"ה אמרה) בשם רבנו תם שיש מצוה מן התורה להתבונן בצורת הירח בה' באייר. וראה זה זה פלא שכתב הרב קוק (ריש מילין בהברקה, ירח בן יומו) שהירח רומז "ללידה חדשה, ליצירת עם נולד, ביסוד תפארת".
ומה שכל זה התרחש בתש"ח דוקא, כבר רמזו הגר"א בפירושו לספרא דצניעותא (לג, ב) שהאלף השישי בהיסטוריה מכוון כנגד בריאת האדם ביום השישי. והנה בשעה חמישית שביום השישי, קם אדם הראשון, שורש נשמות ישראל, על רגליו. ולפי החשבון של חמש מאות שנות לילה וחמש מאות שנות יום, שנת תש"ח חלה בשעה החמישית. אשרינו שזכינו לגאולה.