תנ"ך וארכיאולוגיה

תנ"ך וארכיאולוגיה

א' בכסלו תשס"ז, ט' באדר א' תשס"ח, ג' בטבת תשע"א

שאלה 1:

בגמ' במסכת ב"ב פ"א נאמר כי משה כתב ספרו. הבעיה שלי היא עם הממצאים הארכיאולגיים וההיסטוריים. ראשית, הכתב העברי עצמו נמצא במכלולים ארכיאולגיים (מצבת מישע במואב) רק מתקופה מאוחרת יותר, אמצע המאה התשיעית, וגם הוא שונה מאד מהכתב שבידינו. השם "ישראל" מוזכר פעם אחת באסטלת מרנפתח משלהי המאה ה-13 לפנה"ס. המטבע שמופיע במספר מקומות בתורה, גם הוא הומצא רק במאה השביעית בלידיה. פסוקים מן התורה לא מופיעים בשום ממצא ארכיאולוגי מתקופת התורה. הכיצד?

תשובה 1:

לוח גזר, הכתוב בכתב עברי קדום, מוערך כשייך לתקופת דוד המלך. כתב "סיני" המהוה מעבר מכתב החרטומים לכתב העברי הינו קדום עוד יותר. סביר להניח שהכתוב "והמכתב מכתב אלוהים הוא חרות על הלוחות" מציין את השימוש בפעם הראשונה בהיסטוריה בכתב האלפביתי. אין פלא שמעט מסמכים כתובים בכתב זה הגיעו לידינו מתקופות קדומות, כי אם נניח שהשתמשו בו רק על קלף או על פפירוס ושאת כתב היתדות השאירו ללוחות טיט, ששם הוא נוח יותר לכתיבה, הרי שאלו חומרים מתכלים. זה שהכתב השתנה הוא דבר ידוע לחכמי התלמוד במסכת מגילה, ואינו נוגע לקדמות כתיבת התורה. בתורה אין זכר למטבע. השקל והגרה הם מידות משקל לחתיכות של כסף, ולא מטבע. פסוקי התורה אינם מופיעים בממצאים ארכיאולוגים כי הספר היה מסור בידי הכהנים ולא נלמד בציבור על ידי כל העם, כמפורש במעשה יאשיהו בסוף מלכים ב.

שאלה 2:

האם קיים ספר העונה לטענות ביקורת המקרא והארכיאולוגיה על אמיתות התורה?

תשובה 2:

בענין ביקורת המקרא מרובים הספרים. לשם הקיצור עיין במאמרו של ד"ר אהרון ברט בספרו "דורנו מול שאלות הנצח". בארכיאולוגיה חוברת "על אתר" גליון ז' בהוצאת מכללת הרצוג ו"לחפור את התנ"ך" מאת יצחק מייטליס הוצאת ראובן מס.

שאלה 3:

כיצד עלינו להתייחס לדעותיו ו"ממצאיו" של ישראל פינקלשטיין הארכיאולוג? האם יש אסכולה שמפריחה את טיעוניו?

תשובה 3:

תלמידו יצחק מייטליס דחה את דיעותיו בספרו "לקרוא את התנ"ך". ועיין חוברת "על אתר" גליון ז בהוצאת מכללת הרצוג.