הרב אורי שרקי

יום העצמאות - מדינה

ניסן תשע"ז




אריסטו (בספרו "פוליטיקה") הגדיר את האדם כחיה מדינית (ועיין כוזרי א, לה). הצורך לחיות בחברה הוא כל כך מהותי לאדם שמעולם לא עלה על דעת שום הוגה רציני בעולם להציע לשוב אל המצב הקדם אנושי שבו יחיה האדם לבדו ללא זיקה כלשהי אל החברה, וממילא לביטויה העליון, המדינה.

עם כל זה קיים קושי להגדיר את המדינה. הנסיון של ההוגה רוסו להגדיר אותה כפרי "אמנה חברתית" שבה כל יחיד מוותר על מידה מסויימת של חירותו האישית לטובת הרצון של הכלל מעוררת תמיהה. אימתי נערך אותו משאל עם שבו הביעו בני האדם את הסכמתם לאותה אמנה? אין זה אלא שהבסיס של החיים המדיניים הוא ביצירת ישות דמיונית שאין לה אחיזה ממשית בעולם החושים או בשכל, ולה קוראים "מדינה". כבר הרמב"ם במורה נבוכים (ב, לז) עמד על כך שהחיים המדיניים מיוסדים על הדמיון: "אם היה השפע [הא-לוהי] על המדמה בלבד, הרי הסוג הזה הם מנהיגי המדינות".

יש למדינה גם משמעות תועלתית: אלמלא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו" (עי' אבות ג, ב).

אך עצם קיומה של ישות המנהלת את חייהם של בני אדם יוצרת אצל היהודי המאמין אי נוחות מסויימת. הלוא ה' הוא המלך, כך שכל הצבת סמכות אלטרנטיבית לשלטונו בדמות המדינה עשויה להתפרש כמרידה במלכות שמים! החשש הזה הוא הגרעין הפנימי של שיטתו של הרבי מסאטמר שראה בהקמתה של מדינה, אפילו דתית, מרידה בה'. אמנם דעתו דחויה מן ההלכה, שכן הקמת מדינת ישראל הינה מצוות עשה מן התורה (השגות הרמב"ן לספר המצוות, עשה ד), אך הזהירות מהפיכת הממסד השלטוני לתחליף לא-לוהות ראויה לתשומת לב. באותה הברכה שבה אנו מבקשים מה' שישיב לנו את מלכותנו, "השיבה שופטינו כבתחילה ויועצינו כבתחילה", שם ממש אנו מבקשים "ומלוך אתה ה' לבדך". לאמור שהמלכות חייבת להיות מסודרת באופן כזה שמלכות ה' תשתקף מתוכה. משום כך אין סמכויות השלטון מרוכזות בגוף אחד, כי אם מחולקות הן בין ארבע מוסדות היסוד של החברה, שסימנה "משכ"ן: מלך, שופט, כהן, נביא.

בעוד שאצל האומות נועדה הפרדת הרשויות למנוע עריצות של מגזר על פני חבירו, נועדה חלוקת הסמכויות בתורת המדינה של היהדות להודיע שהשלטון של ה' הוא, והוא המנהיג את אומתו ברחמים.

זוהי משימתה של מדינת ישראל "יסוד כסא ה' בעולם" (אורות, עמ' קס), העתידה לשמש כהשראה לעולם כולו.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)