הרב אורי שרקי

הנה עם בני ישראל

מתורתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל

"מעייני הישועה", י"ד בניסן תשס"ב




אחת השאלות העמוקות ביותר ביסודות האמונה, היא מה אופיה של האומה, במה שונה עם ישראל מן העמים ובמה הוא שווה. השאלה מנוסחת אצל הרב זצ"ל על ידי הצבת שתי אפשרויות:

א. עם ישראל הנו ככל העמים, (ולכן יש לו גם זכויות לאומיות לא פחות מכל עם - זו הייתה דעתו של הגאון ר' מרדכי אלאסברג ביחס לציונות המדינית), אלא שבנוסף לכך יש לו גם קומה רוחנית נוספת, הנובעת מבחירתו ע"י ה'.

ב. עם ישראל הנו יצירה בפני עצמה, שבה הכל נובע ממקור הקודש, ובכלל זה גם לאומיותו. ולפי זה קריאת ישראל בשם "עם" אינה דומה כלל לקריאה זו אצל אומות העולם:

"צורתם של ישראל צריכה להתברר, אם האנושיות הכללית של תוכן האדם עומדת היא בה בצביונה כמו שהיא אצל כל העמים, ועליה נבנתה הצורה הישראלית המיחדתה, או שמעקב עד ראש הכל הוא מיוחד." (אורות, עמ' קנה)

בירור זה אינו פשוט כלל:

"לבירור זה צריך להשתמש במקורות שונים, תורניים, שכליים, היסטוריים, רזיים, הופעיים, שיריים, ולפעמים ג"כ פוליטיים ואקונומים."

אבל היסוד הוא שיש להבחין בין הלכתחילה לבין הבדיעבד, מבחינה היסטורית:

"נראה הדבר שמקודם (=בתקופת האבות) נערך הדבר שצורת האדם תשתלם בכללותה, ובתור תוספת ויתרון יגלה על האומה המיוחדת רוחה המפואר בהדרת קודש."

סוף המעשה, שהוא כנראה גם עומד במחשבה תחילה הוא:

"אבל נתקלקלו הענינים ורוח האדם שקע כ"כ בכלל, עד שלא היה החול (=היסוד האנושי הכללי) יכול להעשות בסיס לקודש אלא א"כ יקלקל אותו. והוכרחה גלות מצרים לבא בתור כור הברזל, שצירפה את צד האדם שבישראל, עד שנעשה לבריה חדשה, וצורתו החולית נתטשטשה לגמרי. והוחל גוי פעם אחת ע"י הגרעין האנושי לצורה שמראש ועד עקב כולה ישראלית, יעקב וישראל."

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)