הרב אורי שרקי

יהושע - כי שמענו (על הפטרת שלח לך)

סיון תשע"ו




שני המרגלים ששלח יהושע מקבלים עזרה מרחב, על אף שהיא יודעת שהם באים להחריב את ירחו. יש כאן לכאורה בגידה בנאמנותה לעמה, לטובת הפולשים. אלא ששורת טיעונים משמעותיים עומדים לטובתה. היא מבחינה שהקיץ הקץ על כנען כולה: "ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ" (ב, ט). זו הכרה באופייה המוסרי של מלחמת ישראל, כי ה' נותן את הארץ דווקא למי שעומד בקריטריון היושר: "כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, ונתנה לאשר ישר בעיניו" (רש"י ריש בראשית ע"פ ירמיה כז, ה). דבריה הינם המשך ישיר לדבר ה' אל אברהם (בראשית טו, טז): "כי לא שלם עוון האמורי עד הנה". אין עמי כנען ניתנים בידינו כל עוד עמדה להם זכותם. "ברצונו נתנה להם" (רש"י שם) לאמור שבשעה שעשו רצונו והיו לרצון לפניו, נתנה להם. אך כעת דרישות רצונו הוא שיטלנה מהם ויתננה לנו.

הטיעון השני הוא ריאל-פוליטי, והוא שעם ישראל חזק יותר: "וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמוגו כל יושבי הארץ מפניכם" (ב, ט). נפילתם המוראלית של יושבי הארץ הופכת את התנגדותם לחסרת סיכוי.

הטיעון השלישי נוגע להכרה בהשגחת ה' על ישראל: "כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים, ואשר עשיתם לשני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן" ( ב, י). היא מזכירה את מעשה קריעת ים סוף מלפני ארבעים שנה ואת מלחמת סיחון ועוד מלפני מספר חודשים. היעדרם של מעמד הר סיני ושאר מאורעות המדבר מתמיה. אין זה אלא משום שמתן תורה והשראת השכינה בישראל הם עניינים פנימיים הנוגעים למערכת היחסים המיוחדת בין הקדוש ברוך הוא לכנסת ישראל.

מכאן היא עולה למסקנות בעלות אופי מטפיזי כולל: "כי ה' א-לוהיכם הוא א-לוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת" (ב, יא). כבר לא מדובר בניצחונו של אל לוקלי על אלים אחרים כמקובל במערכת המלחמות של העולם העתיק, כי אם על השתלבותה של ההיסטוריה של עם ישראל בתוכנית הכוללת של בורא העולם, הצופה מראש את כל הדורות.

עולה מכך שאף מאורעות התחיה הלאומית בדורנו הינם המשך לאותם תהליכים שהחלו מימות עולם ביציאת אבותינו ממצרים ומקבלים את השלמתם בימינו אנו.

תובנותיה של רחב, אותה אישה העומדת בצומת דרכים היסטורית והמבינה את תהליכי העומק המתרחשים במאורעות השעה, ראויות להיות נלמדות לדורות עולם, והן בכלל נבואה שהוצרכה לדורות, שלכן נכתבה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)