היחס ליום העצמאות

ג' באייר תשע"ו

שאלה:

ראיתי לפני זמן קצר מאמר על היחס ליום העצמאות לפי ר' משה לוי זצ"ל, וממנו עולות הנקודות הבאות ואשמח שהרב יעזור לי להשיב עליהן, שתהיה אמונתי שלמה:

1: יש להודות לה' יום יום על הנס הגדול של שיבת ציון, ובניית הארץ השוממה.

2: אין להודות על המדינה והממשלה שכוונתם בעבר ובהווה לעקור תורה מישראל, ולשפוט את העם ככל הגוים.

3: אין בהכרזת מדינה שום נס והצלה, גאולה ותשועה. אדרבא, ההכרזה היא התרסה והתגרות מיותרת באומות, שתכף קמו למלחמה.

4: היכן מצינו שקובעים יום הודאה והלל על יום שהתחילה בו מלחמה? את נס פורים חוגגים ביום י"ד באדר בו הסתיימה המלחמה, ולא ביום י"ג באדר שנלחמו עם אויביהם, ולציון תחילת המלחמה מתענים תענית אסתר.

5: אם בן גוריון היה שואל בעצת חכמים היו מייעצים לו תחילה לכבוש את המקומות ואח"כ להכריז, וכך לחסוך קרבנות רבים.

6: יש טוענים שהוא מיהר להכריז משיקול פוליטי, שמא יקדמנו ראש מפלגה אחר.

7: ראשי המדינה שקבעו את יום העצמאות לא חשבו בכיוון של הודאה לה' אלא בכיוון של טקסים וכדו' שנוהגים אוה"ע שמבטאים כחי ועוצם ידי. וכי צריכים אנו להישרך אחריהם, ולתת הודאה לקב"ה דוקא ביום שהם קבעו?

8: יום ירושלים הוא יום שמחה והודיה.

<...> עוד שאלה שמציקה לי שנים רבות רציתי לשאול את הרב, והיא מניין הסמכות לרה"ר לקבוע מועד?


תשובה:

מוסר השיעור סבור שההודאה היא על ההצלה. ואין זה נכון. ההודאה היא על העצמאות, כלשון הגמרא: מעבדות לחירות אמרינן שירה (מגילה יד) ואכן זה קרה בה' באייר.

האם הוא אומר הלל ביום הנצחון?

האם פרעה אמר הלל בפסח? והלוא הוא המכריז על עצמאותנו? ומה בכך שהמכריז אינו אומר הלל, וכי משום כך אני פטור מלהודות לה'?

הרה"ר אינה מחדשת שום דין אלא מפעילה את תקנת הנביאים (פסחים קיז) שיש לומר הלל על גאולה. ערש"י שם ד"ה על גאולתן: כגון חנוכה.

כתוב למנהל האתר
כל הזכויות שמורות. Ⓒ תשע"ג (2013)