הרב אורי שרקי

נח - עולם הבא?

תשרי תשע"ד




בפרשתנו מופיעה התורה האוניברסלית של מצוות בני נח. 'בני נח' - הוא הכינוי שבו אנחנו משתמשים כדי לכנות את הגויים, כאשר הם עולים לרמתם המוסרית הרצויה לפי משפטה של התורה. אחת הסוגיות שעלינו לבבר בהקשר הזה היא שאלת החלק לעולם הבא של חכמי אומות העולם. דבר ידוע ומפורסם הוא, שהלכה כרבי יהושע במסכת סנהדרין, שחסידי אומות העולם יש להם חלק לעולם הבא. ומי הם חסידי אומות העולם? מברר לנו הרמב"ם (הלכות מלכים פ"ח הלי"א), שאלה אותם בני אומות העולם, המקיימים אותן שבע מצוות, שנצטוו בהם בני נח, לא מפני סברתם, אלא מפני שכך צוה משה מפי הגבורה לעם ישראל להודיע לבני נח, את שבע המצוות האלה. כלומר מתוך האמונה בהתגלות למשה רבינו. אך מה יהיה עם אותם בני אומות העולם, שאכן מקיימים 'שבע מצוות בני נח', אלא שעושים את הדבר הזה מפני סברתם בלבד? מפני שהדברים נראים הגיוניים, מוסריים, ומתאימים למוסר הכללי האנושי, האם אלה - יש להם חלק לעולם הבא?

הרמב"ם כותב, כך מודפס לפחות בספרו: "אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת אין זה... מחסידי אומות העולם אלא מחכמיהם". כלומר, אלה העושים מפני הכרע הדעת, אינם מן החסידים אלא מן החכמים. ומה דינם לחיי העולם הבא? הרמב"ם לא אמר.

מכיוון שמקורו של הרמב"ם במשנת ר' אליעזר, מדרש קדום, ושם נאמר במפורש, שמי שמקיים את המצוות מפני הכרע הדעת אינו מקבל שכרו אלא בעולם הזה בלבד, היה לכאורה מקום לומר שכך גם דעתו של הרמב"ם. אלא אדרבא, שתיקתו של הרמב"ם, מראה שאין הוא פוסק כמשנת ר' אליעזר, אלא שדעתו - דעה אחרת היא.

וכאן אנחנו נזקקים לפרושו המבהיק והבהיר של רבינו הרב קוק זצ"ל, באגרות ראי"ה (ח"א עמ' צט-ק). שם נאמרו שני פרושים אפשריים בדברי הרמב"ם. הראשון הוא - שבוודאי אדם שמקיים את המצוות מפני הכרע דעתו ולא רק מפני המסורת, או לא שמע כלל על המסורת, בוודאי אדם גדול הוא, ולכן ראוי הוא ללא כל ספק וכדבר שבפשיטא, לחיי העולם הבא, ואין צריך לציין זאת. אלא שנראה אח"כ לרב זצ"ל לומר פרוש נוסף קצת שונה והוא - שהביטוי חיי עולם הבא, הוא כינוי להישארות הנפש שהאדם זוכה לה על ידי אמונתו במסורת דתית אמיתית. אבל מה שהאדם זוכה לו, על ידי הכרע דעתו, על ידי פילוסופיה אמיתית, לא יכול להיות מכונה בכינוי עולם הבא. ולכן התורה גם לא נתנה לזה שם. אבל בודאי שהישארות הנפש בצורה זו או אחרת, לפי נתיב זה או אחר, של כל פילוסופיה או כל דת, בודאי שאדם כזה זוכה לה, לפי עניינו. יש עולם הבא של ישראל, עולם הבא של חסידי אומות העולם, וכביכול 'מעין עולם הבא' של אדם ישר, או של כל פילוסוף נבון.

מתוך כך מתבררת האוניברסליות הגדולה של תורת ישראל, המקנה תקווה לכל באי עולם.