א-להים או אלוקים, הגיה ואמירה של שמות ה'

ח' וכ"ט באב תשס"ו, ט"ז בתשרי, י"ח בתמוז תשס"ח, כ"ו בטבת, י"ז בשבט תשס"ט, ד' באדר תש"ע, כ"א באדר א' תשע"א, כ"ד במרחשוון תשע"ז



שאלה 1:

שמעתי ממס' רבנים שיש לומר "אלוקים" במקום "א-לוהים" ,"קל" במקום "א-ל","צבקות" במקום "צ-באות". מרבנים אחרים שמעתי שאין איסור. אודה לרב אם יסביר.

תשובה 1:

הנושא שנוי במחלוקת. דעתי כדעת אותם גדולים שכתבו שאסור לעוות את שמו של הקב"ה כשם שאין לכנות שם לחבירו.

המקורות: שו"ת מקוה המים לרבי משה מלכה זצ"ל אב"ד פתח תקוה ושו"ת יביע אומר.



שאלה 2:

מדוע מותר לאמר את המילה אלוקים עם אות ה, והאם זה לא מהווה אמירה לשווא? האם קיימת הלכה שמכריעה? האם יש להגיד בצורה שונה בהתאם להקשר?

תשובה 2:

אסור לכנות שם לחבירו. קל וחומר שמו של הקדוש ברוך הוא. לכן אם יש צורך להזכירו, זה כבר לא לשוא, ואז יש גם חיוב לאומרו כהוגן. אם הוא נאמר ללא צורך, יש בזה מעין לא תשא, אבל לא ממש. כי איסור זה נאמר בעיקרו דרך שבועה או בברכה לבטלה. ורק על דרך היראה אנו נמנעים מלאומרו בדרך חול.



שאלה 3:

מה המקור לזה שאנשים (בד"כ אשכנזים) שמשנים את שם השם ובמקום ה משתמשים ב - ק? אני בעקבות הרב משתדל לא לשנות אך אני מרגיש חריג במיוחד סמוך לתלמידי חכמים?

תשובה 3:

הערוך השולחן כותב לומר אלוקים. לגבי אל שדי צבאות, הקוף היא חידוש של הדור האחרון, והרב צבי יהודה קוק לא נהג כן. הרב משה מלכא בשו"ת מקוה המים כותב שאסור לשנות את השמות.



שאלה 4:

נתקלתי בתלמידי ישיבה שקוראים תנ"ך ומכנים את שם השם ב"השם" ו"אלוקים" במקום אלוהים. האם מותר לעשות כך? ומה לגבי בקריאת בתלמוד ושאר ספרי קודש?

תשובה 4:

"השם" מותר משום שפירושו "השם" וגם נאמר "ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את י"י אלוהיך" (פר' כי תבא). אבל אין לומר "אדושם". לגבי "אלוקים" אע"פ שראוי יותר לומר אלוהים ולא לכנות שם, עם כל זה הנוהגים כך מסתמכים על דעת ערוך השולחן ורבי חיים פלאג'י ויש להם על מי לסמוך.



שאלה 5:

לפני כמה שנים זכיתי לחגוג בבית כנסת של הרב בקרית משה את החג שמחת תורה וזכורה לי הערה שקיבלתי מהרב: שרנו איזשהו, שיר אני לא זוכר איזה, שכולל את השם י-ה . אני ביטאתי ק-ה כי חשבתי שעדיף לא לבטא את שם השם בתוך שיר ואז עמד הרב לידי ותיקן אותי ואמר שצריך להגיד י-ה בלי שינוי. אני בעזרת השם מסיים עוד מעט את לימוד ספר הכוזרי שהרב לימד במכון מאיר ושמתי לב שחוץ משם י-ה-ו-ה הרב מבטא את כל השמות האחרים "כמו שצריך", בלי שינוי. השאלה שלי היא איזה שם יכולים להגיד בלי שינוי ואיזה לא אם מצטטים פסוק או בתוך שיר?

תשובה 5:

כל שמות ה' נהגים ככתבם מלבד שם הוי"ה. כמובן רק כשזה לצורך, ודרך כבוד.



שאלה 6:

בשיחת חולין מותר לומר שם אדנות ככתבו? ואם לשיטת הרב מותר - מה טעמם של הגדולים שאוסרים?

תשובה 6:

מותר אך לא רצוי. האוסרים סבורים שזה בכלל איסור שם שמים לבטלה.



שאלה 7:

שמעתי פעם הסבר מאחד הרבנים שהסיבה שיש לומר אלוקים ולא אלוהים היא כדי להבדיל את שמו של הקדוש ברוך הוא משמות של כוחות אלוהיים נחותים יותר או מ"אלוהים" אחרים... (אם כי זה לא מסביר את העובדה שבעת התפילה אנו הוגים ישירות את שמו). מה דעתך על ההסבר הזה?

תשובה 7:

הסבר זה אינו מקובל. הוא נולד בדיעבד אחרי שיש מי שנהג לומר אלוקים מתוך מחשבה שכך ראוי לשם קדוש, בעוד שאת ההגיה אלהים הוא השאיר לאלילים.



שאלה 8:

מה דעת הרב (וסיבותיו) בעניין אמירת שם אלוקים ואדנות?

תשובה 8:

ראוי מאד לתת לקב"ה את שמו. כשם שאסור לכנות שם לחבירו ק"ו כלפי הקב"ה. וכך נהגו תמיד הספרדים וגדולי רבניהם. יש על כך תשובה מפורטת בשו"ת מקוה המים לרבי משה מלכא זצ"ל.



שאלה 9:

הבחנתי שהרב מקפיד לא לבטא את שם אדנות גם בזמן הקריאה מן החומש. אשמח לדעת מה הסיבה לכך.

תשובה 9:

הסיבה היא שמשום ששיעורי נשמעים ב"ה על ידי קהל מגוון מאד, שלא על כולם אני יכול לומר בבטחון שישמרו על אמירת השם בקדושה, אני מעדיף שלא להרגילם בשימוש בשם אדנות.