הרב אורי שרקי

וילך - מי מוסר את התורה?

"שבת בשבתו", אלול תשע"ג




מפורסמים דברי המשנה (אבות א, א) שמשה קיבל תורה מסינ ומסרה ליהושע. אך בעירובין (נד, ב) מובאת מסורת אחרת:

"ת"ר כיצד סדר משנה? משה למד מפי הגבורה. נכנס אהרן ושנה לו משה פירקו. נסתלק אהרן וישב לשמאל משה. נכנסו בניו ושנה להן משה פירקן. נסתלקו בניו, אלעזר ישב לימין משה, ואיתמר לשמאל אהרן. נכנסו זקנים ושנה להן משה פירקן. נסתלקו זקנים, נכנסו כל העם, ושנה להן משה פירקן. נמצאו ביד אהרן ארבעה, ביד בניו שלשה, וביד הזקנים שנים, וביד כל העם אחד. נסתלק משה, ושנה להן אהרן פירקו. נסתלק אהרן, שנו להן בניו פירקן. נסתלקו בניו, שנו להן זקנים פירקן. נמצא ביד הכל ארבעה".

רואים אנו מכאן שמוסרי התורה הם הכהנים והזקנים, ולא יהושע!

התשובה המתבקשת היא לחלק בין שני סוגי התורה: שבכתב ושבעל פה. התורה שבעל פה, המכונה בעירובין 'סדר משנה', עניינה להודיע את מה שעלינו לעשות למעשה. כאן בא השימוש במידות שהתורה נדרשת בהן, שתוצאתו היא ההלכה, ולא פשוטו של מקרא. זה לימוד הדורש מוסד קבוע, המכריע בהלכות המסופקות, ואת התפקיד הזה ממלאים הכהנים והזקנים. לעומת זאת, התורה שבכתב מלמדת את המגמה המוסרית-ערכית שביסוד התורה, הנלמדת מלשון הכתוב, גם אם אינה להלכה. דוגמה לכך היא דין החובל בעין חבירו, שהכתוב מלמד את הראוי להיעשות לו, שהוא נטילת עינו, והתורה שבעל פה את דיני התשלומין למעשה.

האחראי על מסירת ערכיה של התורה הוא המלך, שקורא בתורה "למען ילמד ליראה את ה' א-לוהיו" (דברים יז, יט), ואף נוהג למעשה לפי התורה שבכתב בהנהגת המדינה (נצי"ב דברים כד, טז).

דברים אלו מוכחים מפרשתנו: "ויקרא משה ליהושע, ויאמר אליו... חזק ואמץ, כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ". לכאורה מוטל על יהושע תפקיד צבאי ומדיני בלבד. מיד לאחר מכן נאמר: " ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי... ואל כל זקני ישראל". לפנינו התאמה לסוגיה בעירובין, כשיהושע במפורש אינו שותף למסירת התורה. אך מיד מודיע הכתוב: "ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים... תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל". נאמר "תקרא" ולא "תקראו". אם כן פונה משה ליהושע דווקא, שנשאר צמוד למשה באותו מעמד, בתור מוסר התורה בהקהל: "ולמען ילמדו ויראו את ה' א-להיכם". יהושע מתאים לתפקידו כמוסר את התורה המוסרית, כמופיע באבות.