כי תשא - לוחות שניים

הרב אורי שרקי

כי תשא - לוחות שניים

אדר תשע"ב

בפרשתנו אנו נפגשים עם תופעה מיוחדת: הלוחות השניים. אפשר היה להבין שהתורה יורדת מן השמים וניתנת בבחינת לוחות ראשונים, לוחות מעשה ידי ה', אבל להיפגש עם לוחות מעשי ידי אדם בשותפות עם מעשה ידי ה', הדבר הזה הוא ייחודי ביותר.

והפלא הגדול הוא שהיינו מצפים לראות בתורה העדפה ללוחות הראשונים על פני הלוחות השניים. ואילו בפרשתנו נאמר: 'וכתבתי על הלחת את הדברים, אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת' (שמות ל"ד-א'), ועל זה פרשו חז"ל: 'אשר שברת' - "יישר כחך ששברת" (שבת פ"ז). יש העדפה ללוחות השניים על פני הלוחות הראשונים.

פתרון התמיהה הוא בכך שהלוחות הראשונים הם מעשה ה' בלבד. מעשה שהוא א-להי בלבד איננו משתף את האדם כלל בנתינת התורה. אם רק הלוחות הראשונים היו ניתנים, ייתכן היה שהתורה היתה רחוקה מאד מהשגתנו. היינו יכולים להיות נאמנים לתורה רק באותה מידה והיינו משחזרים את כוונת התורה בשעה שהיא ניתנה, וככל שהזמן היה מתרחק היינו יותר מסופקים מהי כוונת התורה האמיתית.

לעומת זה הלוחות השניים מצביעים על אפשרות של שיתוף פעולה בין האדם לבין הבורא בנתינת התורה. זהו בעצם היסוד של תורה שבעל פה. כלומר דבר ה' המתפשט בתוך עם ישראל, דרך פיותיהם של בני ישראל וחכמי ישראל. האפשרות לחדש את התורה, שהיא מן השמים, דרך המחלוקות של רבותינו והכרעתנו את ההלכה. על זה נאמר בפרשתנו: 'כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל' (שמות ל"ד-כ"ז) - כלומר דווקא על יסוד הברית של שיתוף הפעולה בין בני ישראל לבין הקב"ה אפשר שתיכרת ברית נצח בין הקב"ה לבין ישראל. זהו היסוד החיובי של תורה שבעל פה.

לפי זה ניתן אפילו לומר, שאנחנו מרוצים מזה, שנשברו הלוחות הראשונים, ומלכתחילה היו צריכים הלוחות השניים להינתן. אלא שלפי הרקע של הסיפור בתורה, נראה שאלמלא חטא העגל לא היו ניתנים הלוחות השניים כלל וכלל. אלא שכאן התורה גילתה לנו סוד בהשגחה. אמנם מבחינתו של האדם הלוחות הם בדיעבד, אבל מתברר למפרע שמבחינת ההשגחה הא-להית הם היו לכתחילה. ניתן לומר בצורה קצת ציורית, שהקב"ה רצה לתת לוחות שניים, אבל אי אפשר לתת לוחות שניים אם יש לוחות ראשונים, אז ישראל התנדבו כביכול לעשות את חטא העגל על מנת לאפשר את שבירת הלוחות הראשונים, כדי שיינתנו הלוחות השניים.