הרב אורי שרקי

נח - הנשמה והטבע

תשרי תשע"ב




"יש באדם שני מוקדים: הנשמה והטבע. מהנשמה לומד האדם לדעת שהוא אישיות, שהוא בעל בחירה חופשית, ושיש לו אחראיות מוסרית ויכולת לגבור על הטבע. מהמוקד הטבעי הוא לומד שהוא חלק מהמערכת כללית של חוקי הטבע, שיש נתונים שאינם בשליטתו, שהוא ישות בין הישויות. שני המוקדים האלה הם הנקראים אדם ונחש במעשה בראשית. כאשר הנחש שולט, ההכרה הטבעית גוברת והאדם נופל במוסריותו. בפרשת נוח מתארת התורה את המהלך של התגברות הנחש על האדם והשחתת העולם. נוח, הוא הניצל מן הנפילה. נוח מייצג את החלק של האדם שנשאר בטהרתו גם בשעה שכל שאר חלקי נפשו נופלים בידי המים הזדונים של היצר הרע. זה החלק הנוח והנח, השקט, שבאדם. הוא נכנס אל התבה שורכה ש' אמה (כמנין שם הוי"ה בא"ת ב"ש), כן שנח+ש=נחש, כדי לתקן את הנחש הקדמוני. בתבה נבנית אנושות זעירה כשכל העולם נפול. ביציאתו מבקש נוח לתקן את חטא אכילת עץ הדעת, ונוטע כרם, כי עץ שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה. רק שעתה עושה ממנו יין, שדורש זמן בעשייתו, המורה על הסבלנות הנדרשת כדי לאכול מהעץ, לעומת אדה"ר שלא המתין. משום כך גם התגלה בתוך אהלו כדי לשוב אל מצב האדם שלפני החטא. אלא שבניו עוד לא היו במדרגת התיקון, וחם ניצל לרעה את טהרתו של נוח, ונדחה התיקון לאחרית הימים. (תודה לי. מ. שמסר לי את הגימטריות).