הרב אורי שרקי

בלק - התנגדות אומות העולם לישראל

תמוז תשע"א




בכל פעם שאנו מבקשים להופיע על במת ההיסטוריה כאומה, קם מי שמבקש לבטל את קיומנו כאומה. כך היה כאשר החל יעקב אבינו בהקמת האומה. אז ביקש לבן לעקור את הכל. כל עוד ישב יעקב בקרבו בתור קהילה הטפלה לארם, יכול היה לבן לקבל את יעקב, ואפילו להודות בכך שהוא מתברך על ידו. אבל משעה שיעקב מקים אומה, הוא מופיע כאלטרנטיבה לארמיות, ומתנגדים לו אומות העולם. כמו כן יציאת ישראל מן המדבר והופעתו על במת האומות אחרי הנצחון על סיחון, מזמינה מאבק איתנים בין ישראל לנביא אומות העולם, בלעם. דחיית עם ישראל על ידי הרוחניות של האומות באה על רקע ההצלחה המדינית דווקא ולא מפני כוח התורה שבישראל. כל עוד היינו משוטטים במדבר ולומדים תורה מפי משה רבינו לא היתה כל סיבה להתנגד לישראל, כי מי שכל עניינו בחיי בית המדרש בלבד אינו מאיים על העשיה הפוליטית אלא שהקדוש ברוך הוא בחר בנו לא רק כדי להתכנס בתוך הרוחניות פנימה כי אם כדי לתקן את העולם כולו, וזה דורש דווקא מדינה עם כל תכסיסיה. כך גם היום, שיבת ציון המדינית מאיימת על הרוחניות של אומות העולם הרואים את האלטרנטיבה הרוחנית צומחת מול עיניהם. מכאן לגודל האחראיות המוטלת עלינו בעת הזאת להיות למקור האורה לעולם, כך שיתקיים בנו "ואברכה מברכיך ומקללך אאור".