שאלות על ספר הכוזרי

ט"ו בתמוז תשס"ו, כ"ח בתשרי, ד' בחשון תשס"ט

שאלה 1:

1) אינני מבינה מה המסרים שמנסים להעביר או שמתקבלים בדיון בין הדתות בתחילת הכוזרי...

2) למה מדגיש החבר בכוזרי את "העיניין האלוהי" דווקא בפני מלך גוי?

3) מה רע בפתתרון של הרמב"ם לבעיי הרע?

4) למה ריה"ל כותב בשיטת דיאלוג?

5) למה בכלל צריך להוכיח את קיומו של האל ואת בריאת העולם - לדעת רמב"ם ורס"ג?


תשובה 1:

1) הדיון בין הדתות בתחילת הכוזרי מברר כיצד נפש ישרה (מלך כוזרי) יכול להיפגש עם היהידות גם במצב של גלות. תחילהבפניה אל השכל הכללי (פילוסופיה) והאכזבה ממנו ולאחר מכן בקשת ההגלות האלהית דרך הדתות עד דרישת מקור הודאות של ההגלות ומציאתו דרך עם ישראל.

2) הגוי אינו עשוי בתחילת דרכו להזדהות עם התכנים הפנימיים של הנבואה אלא דווקא עם ההופעה שלו דרך ההיסטוריה הישראלית שזה "העניין האלהי" המדובר.

3) פתרון הרמב"ם לבעיית הרע , שהוא נובע רק מחסרון החומר , אמנם נכון אך בלתי מספק , כי סוף כל סוף האחריות על מציאות הרע חוזרת אל הבורא , בין שיהיה הרע מציאות אובייקטיבית ובין אם היא סובייקטיבית.

4) הדיאלוג הוא הכרחי לחכמה , כי רק היודע לשאול עשוי להבין את התשובה.

5) לדעת הרמב"ם, הוכחת מציאות ה' נדרשת כדי להבין באמת במה מאמינים לדעת רס"ג נראה שהוא כדי להשקיט את הספק.

שאלה 2:

רציתי לשאול האם זה משנה אם מסבירים את כל הסוגיות בכוזרי ובמסכת ראש השה ע"פ זה שהשמש מסתובבת סביב הארץ ולא להיפך (כפי שאנו יודעים היום)?

תשובה 2:

לא משנה.

שאלה ותשובה 3 (תשובת הרב מודגשת):

לגבי הסכמת הגר"א. האם בזמנו או לפניו היו אנשים שאמרו דברים רעים על הספר והסכמתו היא בראקציה? כי כשהוא כותב "קדוש" זה אומר שאמרו שזה לא ספר של קודש וכשהוא כותב "טהור" זה בגלל שאמרו שרבי יהודה הלוי היה מושפע מדעות זרות. האם ניתן להגיד דבר כזה? נראה שהכוונה לחסידות, ובפרט ברסלב.

לגבי החלום. בשיעורו הרב אמר שזה היה חשוב להציג את בעית המלך דרך חלום בשביל להסביר שכדי להבין יהדות צרכין להיות מודעין שאדם יכול לחלום. לפי מה שהבנתי זה בגלל שהחלום מסמל אפשרות לנבואה. אבל הרב הדגיש גם את החשיבות של הדמיון, של כוח היצירתיות ולכן של אפשרות השינוי. במה הדברים האלה חשובים? הדמיון הוא חלק מהכשרונות הנדרשים להשגת הנבואה. הוא מהווה ביטוי לפתיחות. למה שהחברה הישראלית תאפשר שינוי (בניגוד לחברה המצרית)? כי היא מאמינה בחירות של האדם.