הרב אורי שרקי

תולדות - קדושת התולדות

סיכום שיעור - עוד לא עבר את עריכת הרב




בפרשת תולדות, מופיעה לראשונה, קדושת התולדות. פרשתנו נקראת פרשת תולדות על שם המילה הראשונה 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם' (בראשית כה יט). עוד פרשה אנחנו מכירים, בתורה המתחילה במילים דומות: 'ואלה תולדות נח' (שם ו ט). אף על כן אין המסורת קוראת לפרשה ההיא בשם 'תולדות' כי אם 'נח'. כיוון שעיקר עניינו של נח - זה עצם האישיות שלו, ולא תולדותיו. מה שאין כן עם יצחק אבינו מתחילה היסטוריה חדשה, שבה העיקר - אינו האיש שבאותו הדור כי אם התולדות - קדושת התולדות העוברת דרכו. זאת היא קדושת עם ישראל המופיעה לראשונה דרך יצחק אבינו שהיה מהול לשמונה.

אלא שבאותה משפחה, מופיעים סיבוכים שונים. ישנם שני דרכים בביתו של יצחק. דרכו של יעקב, ואילו הדרך השנית היא השפעתה של תורת אברהם על האומות - דרך אדום, דרך עשו, שבסופו של דבר נהיה רומא, הנצרות והעולם המערבי. וכאן אנחנו מוצאים שני אופנים כיצד לקלוט את הקדושה הבאה מן השמים. בעשו נאמר: 'משמני הארץ יהיה מושבך, ומטל השמים מעל' (שם כז לט). ואילו ביעקב אבינו נאמר: 'ויתן לך הא-להים מטל השמים ומשמני הארץ' (פסוק כח). לכאורה אין הבדל. אם כי אחד מן ההבדלים בולט לעין. אצל עשו 'משמני הארץ' קודמים ל'טל השמים'. הארציות עיקר והרוחניות טפל. ואילו אצל יעקב אבינו ע"ה, הטל עיקר - טל השמים ואחר כך משמני הארץ. אבל אעפ"כ עדיין נשארת שאלה שלכאורה יש לפנינו את אותו הדבר, בסיכומו של דבר.

אלא שהפעלים כאן הם השונים. בעשו נאמר 'משמני הארץ יהיה מושבך'. כלומר אחרי שעשו מקבל את המתנה, אין צורך עוד לקבל שום דבר. בבת אחת הוא מקבל את הכל, ומכאן והילך כבר אינו מטריד את הנותן. בבחינת אדם שנותן מתנה לחברו, ואומר לו: 'קח את זה ועזוב אותי. אינני מעוניין לפגוש אותך יותר'. ואפשר לומר שעשו הוא גם כן עזוב מאת ה'. הוא שלם - עשו בגימטריא שלום. הוא חי בשלום בעולם הזה. העולם הזה מספיק לו, הוא שלם בבחינת העולם הזה. הוא גם כופה השלום איפה שהוא מעוניין בעולם הזה.

מה שאין כן יעקב אבינו, נאמר בו 'ויתן לך הא-להים' - כביכול הנתינה מעולם לא נגמרה, כמו שאומר המדרש (ב"ר פר' סו פס' ג): 'יתן ויחזור ויתן'. כלומר מעשה הנתינה מעולם לא הסתיים אצל יעקב אבינו. הוא מעולם לא מקבל את כל הברכה, ואז מתחדשת אצלו הכרה חדשה, במקום להרגיש שלמות, הוא כל הזמן בהשתלמות, ומתוך כך הוא יכול להגיע למדרגות אין סופיות, מכיוון שהוא איננו פוסק מלהשתלם לעולם. הוא עוקב איננו עשוי כעשו, כי אם עוקב אחרי השלמות כיעקב. זאת היא מדרגה מיוחדת, שבה האדם חי בדיאלוג מתמיד עם האין סוף, ואיננו עזוב ממנו לעולם.

שמא שיתוף פעולה אפשרי בין שתי הכרות אלו? בוודאי! הרי נאמר 'שני גויים בבטנך' (שם כה כג), והכתיב הוא שני 'גיים'. ומפרש רש"י (שם) בעקבות חז"ל (ילק"ש בראשית כה קי): 'שני גאים אלה הם רבי ואנטונינוס', רבי מצאצאי יעקב אבינו ואנטונינוס מצאצאי עשו, שחיו דוקא בשלום ביניהם. כלומר באופן תיאורטי תיתכן השלמה בין שני הזרמים בין שני חלקי המשפחה. אלא ש'ממעיך יפרדו'. משעה שהזהויות האלה יוצאות אל העולם, הן חיות במלחמה זו עם זו, ורק לעתיד לבוא ייעשה שלום ביניהם, כש'יעלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיתה לה' המלוכה'. (עובדיה א כא).