האיסור של אכילת עוף וחלב

כ"ג בניסן תשס"ט



שאלה:

אני בחור שהיה דתי וכרגע מסורתי. הוסבר לי לאחרונה שהאיסור של אכילת עוף וחלב הוא משום מראית עין שמא יראו אותך אוכל את העוף ויחשבו שזה בשר ובגלל שהטעם של העוף דומה לבשר וזה יכול לגרום לך לאכול בשר. קשה לי מאוד לקבל שעלי לעשות משהו אם אין לי סיבה שאני רואה שהיא נכונה לעשות אותו (אלא אם זה ציווי שאלוקים ציוה שלזה אני לא צריך הסבר או סיבה) ולכן שאני רואה שזה הסיבה שאסור לי לאכול עוף וחלב זה לא מקובל עלי ואני לא יכול בלב שלם לעשות את זה. אני מאמין שכל בן אדם יכול לטעות ולא יכול לקבל את הטיעון שרבנים היו אנשים גדולים מאיתנו שדיברו עם אלוקים והיה להם רוח הקודש ואנחנו לא יכולים לחלוק על ההלכות שלהם. לכן לקיים הלכות כמו מים אחרונים, עוף וחלב, וכו לא נראים לי דבר שאני יכול לעשות. הבנתי שאתה בן אדם מאמין אבל גם רציונלי ולכן אני אשמח לקבל הסבר איך בלי להסכים על משהו שבן אדם אחר קבע אתה מקבל את זה שאתה יכול ואפילו חייב לעשות מה שהוא קבע בין אם אתה מסכים עם זה או לא.

תשובה:

מאחר וכתבת שלמצות הבורא אינך מבקש הסבר או סיבה, פטרת אותי מלהצדיק את גזירת חכמים. שהרי השמיעה לדברי חכמים היא מכלל מצוות התורה, כך שהטעמים של מראית העין (לא נכון) או של שמא יבוא לאכול בקר בחלב (נכון) אינם נוגעים לעניין והם אינה הסיבה לקיומנו את ההלכות כי אם ההסבר לכך שהחכמים גזרו. אנו מקבלים את דבריהם לא מפני ענקיותם בחכמה (אע"פ שזה נכון) כי אם מפני שזו סמכותם.