הרב אורי שרקי
בראשית - "תוצא הארץ נפש חיה"
תשרי תשס"ט
"תוצא הארץ נפש חיה" (א, כד). עולה מהכתוב הזה שהארץ-הטבע צריך היה לחולל את האדם, שעליו נאמר (ב, ז) "ויהי האדם לנפש חיה". אלא שבמציאות לא נתנה הארץ יותר מאשר "בהמה ורמש וחיתו ארץ". יש מרכיב של האדם שאינו יכול לנבוע מהטבע וחוקיו, והוא נשמת החיים, שמכוחה הבחירה החופשית של האדם והכרתו המוסרית. מתוך כך נדרש שיתוף פעולה בין ה' והארץ כדי שיופיע הנברא שיש בו גם מן הטבע וגם מן הנשמה. זה היסוד ללשון רבים של "נעשה אדם", אני והארץ נעשה אדם.