הלל ביום העצמאות ויום ירושלים

הלל ביום העצמאות ויום ירושלים

כ"ב באב תשס"ז, ט"ז בתשרי תשס"ח, ח' בניסן, ג' בסיון תשע"א

שאלה 1:

בקשר להלל ביום העצמאות וכו': הרי ידוע לכל שאין לנו עצמאות אמיתי משלנו, אנחנו בובות של אומות העולם ובפרט של ארה"ב שאפשר להגיד מאלצת אותנו לעשות פעולות ביטחוניות נגד רצוננו כמו פינוי ישובים (והרשימה עוד ארוכה), כל הכסף שהיא מזרימה לנו... וגם אין לנו גישה בכלל להר הבית וכל מוקדי הכח תחת פיקוד השמאל הליברלי והמעוות... אז למה להגיד הלל? הרי בתקופת כורש שהביא לעם ישראל עצמאות (למרות שזה היהתחת שלטון זר, אבל כיום המצב לא שונה הרבה) אני בטוח שלא אמרו הלל אחרי זה כל שנה. ואדרבה אז הייתה לנו לא פחות "עצמאות" מאשר היום ואפילו יותר - נתנו לנו להקים בית מקדש! דבר שהיום בחיים לא היה קורה... אפילו ישובים ומקוואות וכו בקושי נותנים לנו, ממש בושה. אז על מה נאמר הל ביום העצמאות וגם ביום ירושלים בפרט שאין לנו גישה להר הבית בכלל?

תשובה 1:

בימי פרס לא היתה לנו עצמאות ולכן לא קבעו הלל עד ימי בית חשמונאי שאז קיבלו עצמאות. ההגדרה ההילכתית של עצמאות היא מונופול על המטבע ועל הכוח הצבאי, וזה ב"ה מתקיים במדינת ישראל. אין תביעה לאאוטרקיה, כלומר אי הזדקקות לשום גורם זר. הלא גם בימי שלמה היתה תלות באופיר כדי להביא זהב ותלות במצרים בשביל הסוסים. גם שמעון החשמונאי היה מקבל אישור מדי פעם למלכותו על ידי מלכי בית סלבקוס.

דתיותה או תרבותה של המדינה אינה מעלה ואינה מורידה כלל לעצם ההודאה על החירות כשם שביציאת מצרים אנו מודים לה' על שחרורם של שישים רבוא עובדי עבודה זרה. עצם שחרורנו הוא קידוש השם כדברי יחזקאל הנביא.

כמו כן ההלל ביום ירושלים מבוסס מבחינת ההלכה על ההצלה ממות לחיים.

שאלה 2:

ידוע שאחד הטעמים העיקריים שגורמים לנו להגיד הלל ביום העצמאות הוא ההצלה ממיתה לחיים. וכנראה שהכוונה להצלה ממיתה לחיים במלחמת השחרור.

מדוע אם כך אנחנו אומרים את ההלל בה' באייר? הרי בה' באייר רק החריף מאוד המצב הבטחוני והמלחמה רק התעצמה. האם לא היינו צריכים להגיד את ההלל ביום שהסתיימה מלחמת השחרור?

תשובה 2:

הטעם העיקרי להלל ביום העצמאות הוא העצמאות. כלשון הגמרא במגילה: "מעבדות לחירות אמרינן שירה" וכן הוא בפסחים: "אומרים אותו על גאולתן". וזה היה בה' באייר. כמו"כ "דעת רוח וגבורה להילחם" שהוא לפי התוס' בבא מציעא "ניסא זוטא" הופחה דוקא ביום זה.

שאלה 3:

ראיתי בשו"ת הרב באתרו תכונות שייחסת למשיח, אחת מהם היא השבת המלכות לישראל וביסוס מלכותו.

בעקבות שיעורו של הרב על חנוכה ועצם אמירת ההלל בחנוכה שהיא דווקא בשל החזרת המלכות לישראל בה קישרת את אמירת הלל ביום העצמאות מאותה הסיבה, מתעוררת אצלי השאלה, האם ראוי לומר הלל ביום העצמאות? ואיך ניתן לבסס את אמירת ההלל ביום העצמאות ל"השבת המלכות"?

והרי אם תפקידו של משיח היא החזרת המלכות וביסוס מלכותו, זאת אומרת שהאומה עדיין לא בבחינת "השבת המלכות", ולכן יש לי קושי בקישור של אמירת הלל ביום העצמאות.

תשובה 3:

מלכות היא עצמאות מדינית בלי קשר לשאלה אם השלטון מלוכני או דמוקרטי.

שאלה 4:

יש לציין, שעד השנה אשר קראתי הקונטרס של הרב "בא אורך" ו"ואמונתך בלילות", אחר ששמעתי הרבה שיעורי audio של הרב, בו הוא מסביר תוקפו ההלכתי של הלל זה מדין "עבדות לחירות", לא הייתי שלם עם אמירת הלל ביוה"ע, ואף ששמעתי הסברות רבות (ממיתה לחיים, ניסא זוטא, חידוש מצוות "ריבונות ישראלית בארץ" של הרמב"ן) לא נצטננה דעתי באחתץ מהן, כל אחת. עם כל זה, אשמח אם יענה כבוד תורתו על קושיותי:

א. מדוע לא תוקן הלל לדורות ביום עצמאותו של חזקיא, ובמידה והיה אומר שירה, האם היו מתקנים?

ב. שמא יש לפרש בכוונת הגמ': "שלא אמר שירה" לא במובן הלכתי של חיוב אמירת הלל, ובטח שלא במשמעות לדורות. אלא חובה מוסרית בסיסית להכיר בטובה?

ג. האם ברור הדבר שהלל דחנוכה הוא על העצמאות המדינית, הרי מהברייתא דמגילת תענית נראה שהוא משום חנוכת המזבח, וחזרת עבודת בהמ"ק, ובגמ' ערכין משמע שהוא "משום ניסא", ובפשטות הכוונה לפך השמן? אשמח אם כב"ת יפנה אותי למקורות המבססם את הנחתו של הרב כי הלל דחנוכה הוא על העצמאות המדינית.

תשובה 4:

א. עצמאותו של חזקיה היתה בליל פסח וכבר אומרים הלל.

ב. סותר ללשון הגמ' במגילה שאמירת הלל ההלכתית נקראת "אמרינן שירה".

ג. פסיקתא דחנוכה: "אין אומרים אותו אלא על אובדנה של מלכות... עבדי ה' ולא עבדי אנטיוכוס". רמב"ם הלכות חנוכה: "חזרה מלכות וכו' והדליקו נרות המערכה וכו' לפיכך תיקנו וכו' הלל ומדליקין הנרות".