הרב אורי שרקי

רבי אברהם ביבאגו

סיכום שיעור, בעריכת ר' אברהם כליפא




רבי אברהם ביבאגו, בעל ספר "דרך אמונה", חי בספרד בדור שלפני הגירוש. כדרכם של חכמי ספרד בימי הביניים, הוא ביאר דרשות חז"ל על פי הפילוסופיה הכללית, ובפרט לפי עקרונותיה של הפילוסופיה הסכולסטית, אך לא כצורתה המקורית אלא אחרי מיזוגה עם תורת הקבלה, מה שהוא תוצאה של הסימפתיה אל תורת הקבלה החודרת בחוגים הפילוסופיים, המהוה כמין פיוס בין שני הזרמים שנלחמו אחד בשני בספרד עד הדור ההוא.

בספרו, רבי אברהם ביבאגו דן באורך הגלויות השונות: 210 שנים לגלות מצרים, 70 שנה לגלות בבל, ושנים רבות לגלות אדום, מחרבן בית שני וחרבן המדינה עד הקמת מדינת ישראל. היום אנו יודעים שמדובר ב-1880 שנה. שם הוא מבאר שגלות האומה מקבילה לגלות השכל ("השכל גולה בין החושים" - פתגם פילוסופי). השכל העליון, הלוא הוא הצורה הישראלית, כלומר הנבואה. אף על פי שהנבואה מיוחדת לעם ישראל, יש לה מתחרים הפזורים בתרבויות השונות, שטוענים גם הם לכתר של הובלת רוח האדם, ומגמת הגלויות הינה להפגיש את עם ישראל עם אותם מתחרים.

המתחרה הראשון בשכל הינו החוש, שהיה יסודם של כל התרבויות האפריקאיות, וקיבלה את ביטויה היותר מפותח במצרים העתיקה, דרך תורת הכישוף למשל, הבנויה על מודעות מרובה לעולם המוחש. לקח לעם ישראל 210 שנים עד שמשה רבנו מתחיל את עבודתו בתוך כביכול מכשף ועושה את אותם הלהטוטים שמסוגלים להם חרטומי מצרים, והנה, כשמגיע השלב של "אצבע א-להים היא" מתברר ההבדל שבין הופעת השכינה לבין כישופי החרטומים, ואפשר לצאת ממצרים.

בגלות בבל הופיע מתחרה אחר, הדמיון, דרך תורת החלומות, שמות המלאכים והאסטרולוגיה. לצורך הבירור, מופיעים בעם ישראל אנשים כדניאל איש חמודות, המסוגלים לפתור חלומות שחכמי בבל לא הצליחו לפענח. מתחרה זה חלוש יותר מן הקודם, ולכן ניתן לצאת מבבל אחרי 70 שנה בלבד.

מה שאין כן בנוגע לגלות אדום, בה עם ישראל מתמודד עם מתחרה הרבה יותר רציני, הפילוסופיה, כלשון רב אברהם ביבאגו: החוש התבוני, כלומר השכל הנראה כמו תכונה עצמאית, שבאמת אינו אלא חוש בלבד. לקח לאומה זמן רב עד שהתברר שכל הפילוסופיה, על אף מופשטותה, אינה מתחילה אלא בחוש. מי שגילה רז זה הלוא הוא עמנואל קאנט, שהיה הראשון שהסביר שכל הכרה מופשטת מקורה בחושים, ואם כן הינה סובייקטיבית. מכאן ואילך, התחילה להתפשט המחשבה לשוב אל ארץ ישראל. תחילה על ידי נפוליאון, דורשי ציון, חובבי ציון ולבסוף על ידי הציונות המדינית שהביאה להקמת המדינה.

במעמקי הגלות בספרד הרחוקה, ישנו חכם מישראל שכבר צופה את גורם גלותנו, שהוא בירור ההבדל שבין הפילוסופיה לבין נבואה, שאז יהיה זה הזמן לשוב לציון ולחדש בה את התרבות הנבואית.