האם המבול הוא אירוע היסטורי?

האם המבול הוא אירוע היסטורי?

י"א בטבת תשס"ז, כ"ח באדר ב', י"ט באב תשס"ח, ו' בחשון תשס"ט, ט"ז באייר תש"ע

שאלה 1:

1) האם אתה מאמין שהמבול המקראי הוא אירוע היסטורי?

2) האם אתה מאמין שיש צורך להאמין שהמבול הוא אירוע היסטורי?

3) במידה והתשובה לשאלה 2 היא לא, אשאל אותה שאלה לגבי יציאת מצרים.

תשובה 1:

1) כן.

2) לא.

3) כן צריך.

שאלה 2:

1) בגלל המסורת או בגלל גם מקורות חיצוניים?

2) אז אם אני טוען שסיפור המבול הוא רק אגדה עם תוכן ערכי אז אני איני נחשב לכופר בתורה?

3) לעניין זה, מה ההבדל בין מצרים לבין המבול?

תשובה 2:

1) גם וגם.

2) שאלה מיותרת.

3) יציאת מצרים היא בת זמנה של הולדת האומה הישראלית ההיסטורית-ממשית.

שאלה 3:

המקורות החיצוניים, אמנם מעידים על מבול כלשהו, אך לא בתקופה שהמקרא מציין (שהיא 2200 לפנה"ס). אין כל עדות למבול בתקופה זו בנתונים הדנדרוכרונולוגים (מדע טבעות העצים), וגם הממצא הארכיאולוגי של התקופות שלפני כן, אינו מלמד על שטפון כלשהו שהרס את היישובים. יש גם רצף התיישבותי (לא באיזורינו) במקומות שונים בעולם, ובאיזורינו יש המשך של התרבויות השונות שקדמו לזמן המשוער של המבול, לאלו שלאחר מכן.

תשובה 3:

לפי הניתוח שלי את פסוקי התורה, יש להוסיף בערך אלף שנה אחורה לתאריך המבול, וזה תואם את המסורות. לא אמרתי שהמבול היה בכל העולם, ויש גם ראיות מהמקורות שלנו שהוא היה חלקי.

שאלה 4:

לאחר שקראתי את תשובתך לשאלה באתר: "האם המאורעות שבתנ"ך אכן התרחשו?" - "המבול ניתן לפרשנויות שונות, כמפורסם" - מה הפרשנויות השונות לגבי המבול?

תשובה 4:

יש הנותנים פירוש מדעי אך מחודש למבול, כגון בספר "סוד המבול" מאת הדסה מלמד. וספר "הבריאה והמבול" מאת הרב אברהם קורמן, ויש מסבירים שהמבול היה שטפון מקומי ומתרצים את כל הפסוקים כגון הרב גדליה נדל (חברותא של החזון איש) בספר "בתורתו של רבי גדליה", וכדעה שכמדומני דחה הראב"ע, וכך גם קאסוטו ב"מנוח ועד אברהם".

שאלה 5:

אם איננו חיבים להאמין שהמבול אכן התרחש, מדוע הכוזרי מביא בדברי החבר שהוא מאמין בה', אשר עשה- בין השאר- את המבול? אמנם המבול הוזכר אגב אורחא, אך להבנתי משמע מכאן שריה"ל החשיב אותו כאחד מהניסים מכונני האמונה שעשה ה'.

תשובה 5:

אנו מאמינים במי שעשה את המבול, יהיה הביטוי ההיסטורי של מעשה המבול אשר יהיה. הכוזרי מבאר רבות שהאמונה אינה בנויה על הנס כי אם על ההתגלות כהרמב"ם בפ"ח של הלכות יסוה"ת.

שאלה 6:

ראיתי באתר שדעת הרב שהמבול הוא אירוע הסטורי. אם כן, מה המשמעות לכך ומדוע הוא נכתב, הרי התורה אינה ספר הסטוריה גרידא?

תשובה 6:

ללמד מוסר. וגם שהתורה אופטימית למרות אפשרות השחתת העולם.

שאלה ותשובה 7 (תשובת הרב מודגשת):

להלן מספר קושיות, בכדי שאוכל לקיים דע מה שתשיב לאפיקורוס. הקושיות לקוחות מוויקיפדיה, על יציאת מצרים והמבול כמאורעות היסטורים.

על המבול:

סיפור התיבה מעלה תמיהות מסוימות למי שמנסים לפרש אותה כפשוטה.

* גם במידות מודרניות בניית תיבה במידותיה של תיבת נח שתוכל לשרוד סערה ומבול כפי שהם מתוארים בסיפור, הוא בגדר הבלתי סביר. אלא אם כן תמדוד באמה גדולה פי כמה כמו בחזון בית המקדש ביחזקאל שהאמה גדולה פי ששה מהרגיל.

* גם אם בניית תיבה שכזו אפשרית, משפחה פשוטה, חסרת מיומנות ומסורת בניה תתקשה לבנות אותה כהלכה, באמצעים שעמדו לרשותם, גם במשך תקופה ארוכה, אלא אם כן נכניס את הגורם הניסי או האלוהי לתמונה. יש המנסים לתרץ כי מידות האנשים בתקופה ההיא היו גדולים בהרבה ממידות האנשים בתקופתנו, אך הדבר מסופק מאוד. מנין לך שנוח היה כל כך פשוט ולא מלך או אפילו ראש האנושות התרבותית בימיו?

* על השאלה כיצד הגיעו החיות מיוזמתן אל התיבה, הרמב"ן עונה כי מדובר באינסטינקט השרדותי של החיות שהרגישו במבול הקרב ובא. מפורש: "יבואו אליך".

* על ההתכנות של הכלת כל המינים החיים כיום באותה תיבה (כאשר מהחיות הטהורות היה צריך לקחת לא פחות מ-14 חיות לכל זן). על כך משיבים רבינו בחיי והכלי יקר והרמב"ן וטוענים שמדובר בנס, שבו מועט מחזיק את המרובה. אין הכרח.

* על האפשרות של הכנסת אוכל שמספיק להזנת החיות במשך 376 ימים, מה-17 באייר עד ה-27 באייר, שבו יבשה האדמה, וכיצד האוכל נשמר מבלי להתקלקל במשך כל התקופה. על השאלה השנייה רש"י עונה שאלהים כרת ברית על הפירות שלא יתעפשו. לפי הפרשנות שלי בפסוקים השהיה בתיבה ארכה רק 40 יום.

* כיצד הוזנו חיות הטורפות שנאלצו לפתע להיות צמחוניות? על כך מנסה האבן עזרא להשיב וטענתו היא כי החיות הטורפות והעופות הדורסים בלית ברירה הסתפקו באכילת עשב ופֵרות כאשר הם רעבו. בשר משומר קיים בעולם.

* על השאלה כיצד תיתכן התפזרותם שוב של כל המינים החיים על פני כל היבשות בכדור הארץ, כאשר הן יוצאות מהר אררט שבאסיה, יהיו שיטענו שאף לדברי חז"ל, מדובר בתופעה אזורית שלא כללה את כל העולם, שכן כבר בחז"ל יש דעה כי בארץ ישראל לא היה המבול. אמנם הדעה הרואה במבול תופעה אזורית היא סבירה ובפרט שמדיוק הפסוקים עולה שבודאי לא ירד המבול על יבשות אמריקה ואוסטרליה ויושביהן. אך עם כל זאת אין קושי לקבל את הפיזור המהיר בעולם אחרי השינוי האקלימי החריג שהמבול יצר.

* על הטענה כיצד נח הבדיל בין החיות הטהורות לטמאות, מכיוון שחלוקה זו ניתנה מאוחר יותר לבני ישראל, ובני נח אף לגרסת המקרא כלל לא צוו להקפיד עליה, כותב רש"י מכאן שלמד נח תורה. לפי הפשט חיות טהורות הן שאינן מחוסרות אבר (נצי"ב) או הנהוגות להקרבת קורבנות.

* באופן כללי המקרא והספרות התלמודית טוענים כי מעשה התיבה כרוך היה בניסים אלוהיים, כמו האגדה, שלאחר שנכנסו נוח ומשפחתו וכל החיות לתיבה, התאסף קהל רב שבא להתגרות בהם, וחיות טורפות שצצו משום מקום, שמרו על כל סביבות התיבה, ולכן בכל קושי גדול אפשר להכניס את הגורם הניסי. אין הכרח אע"פ שאין מניעה, ביחוד במאורע הנוגע לגורל האנושות כולה. אגב, מעשה הדובים והאריות שהקיפו את התבה מובא גם בעלילת גלגמש, ולפי זה הוא מסורת קדומה.