מתן תורה וקיומה

ו', ז', י"א בטבת תשס"ז

שאלה 1:

1) כיצד התברר שהתורה היא משמיים?

2) האם אין אפשרות שלאחר שה' נתן את התורה, ואנחנו עשינו בה שימוש שלא כהוגן, הוא יקח אותה באופן חלקי וזמני חזרה עד שנתקן את הקלקול? הנביא איכה אומר לאחר החורבן שאין תורה.

3) על אותו משקל אפשר לומר שלא יתכן שה' ימסור לנו תורה ולא יאפשר לנו לקיימה. המציאות מוכיחה שלא ניתן לקיים את כל התורה.

תשובה 1:

1) במעמד הר סיני.

2) "כי לא תשכח מפי זרעו".

3) המציאות היא שיש לאדם בחירה חופשית, ויש מקיימים את התורה כולה ויש שלא מקיימים.



שאלה 2:

1) מה ההגדרה למושג תורה?

2) "כי לא תשכח מפי זרעו" נאמר בנוגע לשירת האזינו.

3) מי מקיים כיום זבח תודה, קורבן יולדת, עיר מקלט, מקרא ביכורים, מחיקת זכר עמלק, שילוח הפטורים ממלחמה, ועוד.... ?

תשובה 2:

1) דבר ה'.

2) זו מחלוקת תנאים.

3) אף אחד לא מקיים.



שאלה 3:

כיצד אנו יודעים שיש רציפות התגלות ממעמד הר-סיני? שאלתי לגבי האפשרות של טעויות בעם ישראל, ועל כך ענית לי בפסוק "כי לא תשכח מפי זרעו" וכשהקשיתי על כך, לא כתבת לי את דעתך, אלא שזו מחלוקת תנאים. זה שיש מחלוקת תנאים לגבי הפירוש לפסוק זה, לא עונה על השאלה מניין לנו שהתורה לא תשתבש. ההסבר שלך שה' לא יטעה אותנו למסור בידינו מסורת לאומית הוא בעייתי ביותר, כי מניין לי החשבונות של ה'. בשאלה שלוש ניסיתי להוכיח שעצם העובדה שה' מאפשר מציאות שאינה מאפשרת קיום כל המצוות, יכולה לרמז על כך שחלק ממציאות זו היא גם שיבוש התורה. השאלה למה שה' ישבש לנו את התורה, זה כבר דיון אחר.

תשובה 3:

אמנם אין אנו יודעים את חשבונות ה' אבל את חשבונות האדם אנו יודעים. אחת מהשתיים: או שהקדוש ברוך הוא רוצה שנטעה, ואז יש לקבל זאת באהבה, ומה בכך שיחפוץ להנחיל לנו שיבושים, הלוא זה רצונו. ואם אין הוא מרמה אותנו, כפי שסבר זאת דקרט למושכל ראשון, הרי שבודאי לא יטעה אותנו בנוגע למסורת האומה בעניין קרדינלי. הכל מתחיל מהשאלה אם אכן ה' בחר בנו אם לאו. אם אכן בחר בנו, לא יתכן שנצטרך לעסוק בפליאונטולוגיה רוחנית כדי לדעת את רצונו. ברור שהוא מלווה אותנו לכל אורך הדורות.