מה יותר חמור: הרשע או הלץ?

ה', ו' בטבת תשס"ז

שאלה 1:

שמעתי את השעורים שלך העוסקים בהבדלים בין צדיק, רשע, לץ, וחטא. הייתי רוצה לברר לעצמי את נקודה הבאה: מה יותר חמור הרשע או הלץ? לכאורה, התשובה פשוטה: הרשע, יש לו סולם ערכים, ללץ אין סולם ערכים, זאת אומרת מי שלא מסוגל לאמץ לעצמו סולם ערכים מדרגתו יותר נמוכה.

יצא לי לפגוש הרבה צורות התנהגות של אנשים בשמאל, יש אנשים שבאופן אדוק ביותר מאמינים במה שהם עושים, יוצרים קשרים עם ערבים, רוצים שיהיה סוציאליזם אמיתי, מקדמים אדג'נדה מסויימת. לעומת זאת ישנה התנהגות של "חייה ותן לחיות" שאומרת בעצם: "לא מעניין אותי שום דבר, תן לי לעשות טיול לחו"ל פעם-פעמיים בשנה, לחזור לחיות את חיי בשקט, להעביר את הזמן, להנות מהחיים".

לדעתי הגישה הראשונה הרבה יותר מסוכנת מהגישה השניה מכוון שאנשים המחזיקים בגישה הזאת נוטים להילחם על הסולם שלהם בקנאות ולא להיפתח ולהביט על סולמות אחרים ואולי להניח שיש טעות בידם. אני חושב שיש לזה אפילו רמז בפסוק עצמו שהרי כתוב ,"...לא הלך בעצת רשעים..." זאת אומרת רשעים לא רק שסולם הערכים שלהם לא נכון אלה הם גם מנסים לתת עצות, זאת אומרת להסיט את ההולכים בדרך ישרה.

שאין כן הלץ. אין לו מערכת ערכים, הוא פועל בצורה חייתית, למה שהוא נמשך הוא הולך לשם. אולי אף יש סכנה יותר גדולה ללץ עצמו להיקלע לגיהנום בעולם הזה. אני לא פסיכולוג אבל אני חושב שלרוב הלצות מגיעה אחרי הרשעות. הכוונה היא שהאדם מואס בסולם הערכים הלא נכון שלא מוביל אותו לשום דבר ובוחר לעצמו לחיות בלי סולם ערכים כלל. זאת גם הסיבה לדעתי שפוטנציאלית הלץ בדרך להיות צדיק.

יש לי עוד כל מיני מחשבות בכיוון אבל אקצר ואחזור לשאלה: מה יותר חמור הרשע או הלץ?

תשובה 1:

אף על פי שהרשע יותר מזיק באופן מיידי, הלץ חמור יותר, כי הוא הוא נוטל את היסוד לכל התקדמות של ערכים. אבל הרשע עשוי לשנות את סולם ערכיו לטובה.



שאלה 2:

הייתי רוצה להבין את הנושא יותר לעומק, שהרי לכאורה הלץ מזיק בעיקר לעצמו, כאשר הרשע מבלבל את כל האומה, אז לא ברור לי למה יש פגיעה לטווח ארוך.

תשובה 2:

הלץ מזיק בעיקר לעצמו באופן מיידי. אך מכיון שהוא מחדיר את הספק, הוא דומה לארס של נחש שהולך ומפעפע לאורך זמן.