בחירה חופשית - יסודות
י"ב באב תשס"ו, ב' בניסן, כ"ד באב תשס"ח, ה' בכסלו, כ"ד בשבט תשע"א, ג' באייר תשע"ב, י"ב בתמוז תשע"ג
שאלה 1:
אני מתלבט בנכונות המושג בחירה חופשית. בחירה - כן, אך חופשית כיצד? לגבי כל פעולה יש שתי אפשרויות: או שהיא אקראית או שמשהו גרם לה. אם היא אקראית אין כאן בחירה! אם משהו גרם לה הבחירה לא היתה חופשית. העברת הפעולה לנפש אינה משנה את העובדה שמשהו גרם לנפש להחליט כפי שהחליטה כך שלא תתכן בחירה חופשית.
תשובה 1:
אכן לא יתכן שמשהו גרם לבחירה, שאם כן איננה בחירה. היא אכן אקראית מצד מבנה המציאות, המאפשר תמיד שתי אפשרויות באופן שקול. היא איננה אקראית מצד הבוחר, המכריע להוציא אל הפועל אפשרות אחת ולא את האחרת. הכרעה זו, שאינה נגרמת על ידי שום גורם חיצוני, היא הבחירה, החופשית באמת. בקשת סיבה לבחירה הינה אבסורד לוגי.
שאלה 2:
הרב דיבר בשיעור בנושא הרמב"ם באריכות על עניין הבחירה החופשית והשאלה הידועה כיצד תיתכן בחירה חופשים אם הקב"ה יודע הכל. הרב דן בנושא באריכות ותקף את העניין מנקודת המבט של ידיעת האדם אינה כידיעת הקב"ה שהוא וידיעתו חד הם.
לעניות דעתי נראה לי שניתן לתקוף שאלה זו מצד אחר והוא שעניין הזמן המצוי אצל הברואים אינו קיים אצל הקב"ה. עניין הלפני והאחרי לא קיים אצלו ומשום כך לא ניתן לשאול על ידיעת הקב"ה טרם המשעה או לאחר המעשה (הרמב"ם עצו מדבר על סוגיית הזמן בהקשר אחר שאינני זוכר מהו).
האם סברה זו נכונה? ואם כן האם היה שימושבה בתשובה לסוגייה זו?
תשובה 2:
זו דעת הרמב"ן בפירוש איוב.
שאלה 3:
האם נכון לומר שמאורעות חייו של אדם שלא היו בשליטתו, ותכונותיו המולדות, ישפיעו במידה רבה על בחירתו, ואז זו תהיה מצומצמת משל אדם אחר באותו עניין?
ומכאן נסיק שעונשו על חטאים שחטא עקב תכונות מולדות או נרכשות (לדוג', אדם שאנס בגלל שאנסו אותו, או אדם שרצח כי השפילו אותו ודיכו אותו וכו') יהיה שונה, ואף יהיה פטור מעונש משמים?
תשובה 3:
הבחירה תמיד שוה, אלא אם כן לא היתה אפשרות לקבל אינפורמציה על מה טוב ומה רע.
דיני שמים מתחשבים בנסיבות רבות שנעלמות מהאדם.
שאלה 4:
"הוא אביך קנך" - אומר המהר"ל בנצח ישראל - לא רק הסיבה והמקור, אלא גם המעשים. לא רק "מאיתו" אלא גם "ברשותו". מה עם הבחירה החופשית? הרי ללא חזרה בתשובה המעשים הרעים הם לא משמיים אלא מבחירה מקולקלת! ביהדות יש גורל רק על טבע האדם, לא על מסלול חייו, על מעשיו ובחירותיו! מה הכוונה שאנו ברשותו?
תשובה 4:
שאנחנו שייכים לו כעבד קנוי ולא שאין בחירה.
שאלה 5:
"לפני מספר עשורים, בנג'מין ליבֶּט, מנתח נוירולוגי אמריקאי והאנס קורנהוּבר, פיזיולוג גרמני, ערכו ניסויים במתנדבים כדי לבדוק רצון חופשי. הם הורו לנבדקים לנענע את אצבעם מדי פעם באופן אקראי בכל עת שירצו בתוך פרק זמן של עשר דקות. בבדיקת EEG - רישומי הפעילות החשמלית במוח, החוקרים מצאו ששלושה רבעי שנייה לפני שהאצבע ממש נעה, נוצר פוטנציאל חשמלי במוח. הם כינו אותו "פוטנציאל המוּכנות". עם זאת, תחושת הרצון העצמי של הנבדק חפפה כמעט בדיוק לרגע שבו האצבע זזה. גילוי זה עורר גל של התרגשות בקרב פילוסופים החוקרים רצון חופשי. האירועים במוח נרשמו כשנייה לפני שהאדם חווה את תחושת ה"רצון" להנעת האצבע, למרות שהרגשתו הסובייקטיבית היא שרצונו הוא שהניע את האצבע! אך כיצד ייתכן שהרצון הוא שהביא לתזוזת האצבע, אם האירוע במוח נרשם שנייה קודם לכן? נראה כאילו המוח הוא המפקד עלינו, ותחושת הרצון החופשי אינה אלא רציונליזציה-שלאחר-מעשה - אשליה. כמעט כמו שהמלך קאנוט (Canute) חשב שיש בכוחו לשלוט על הגאות והשפל, או שנשיא אמריקאי מאמין שהוא אוחז במושכות העולם."
האם תופעה זו לא סותרת את הרצון החופשי? את הבחירה?
תשובה 5:
א) מה שמדדו במחקרים האלה הוא היחס בין פעולות רצוניות לגירויים במוח ונמצא כי הגירוי קדם לתודעה. הפעולות שנחקרו אינן בעלות השלכה מוסרית כך שאי אפשר להכריע מזה שאין בחירה בתחום המוסרי.
ב) המחקר קושר בטעות בין בחירה לתודעה. יתכן בהחלט לדבר על בחירה הקודמת לתודעה, כעין "הבחירה הכמוסה", באגרות ראיה רפג.
ג) יתכן גם לדבר על מסירת ידיעה מוקדמת על בחירה עתידית, כבסוד "הידיעה והבחירה".
שאלה 6:
הרב מה ביאור דרכו של הרמח''ל שאומר שיש בחירה חופשית רק בעבודת ה' שהרי הכל עבודת ה'! ואם לא אז זה ביטול תורה או משו בסגנון.
מדוע הרמח''ל היה צריך לומר שאין בחירה בתחום שאינו עבודת ה'?
שמעתי שיש דעות של מקובלים שטוענים שאין בחירה חופשית. האם זה נכון או שזה פשוט מורכב ככה שלא הבנתי ובאמת גם לדעתם יש?
האם תופעה זו לא סותרת את הרצון החופשי? את הבחירה?
תשובה 6:
אני מבין שהוא כולל בעבודת ה' את כל מעשי האדם.
אמירות של מקובלים על שלילת הבחירה החופשית מובנות ברובד ההכרה העליון שעליו נסוב לימודם ואין זה נוגע לאמונת ישראל היסודית שיש בחירה חופשית.
שאלה ותשובה 7 (תשובת הרב מודגשת):
מישהו פעם אמר לי שבעצם אין בחירה חופשית. אדם אינו פועל נגד האינטרס של עצמו (אפילו כשהתוצאה יכולה להיות הרסנית, כמו למשל התאבדות). ואם אדם אינו פועל נגד האינטרס של עצמו, הוא בעצם "בוחר" תמיד ללכת תמיד בדרך אחת. הדרך שהוא חושב שתעשה לו הכי טוב. אם כן, היכן הבחירה החופשית?
הוא בוחר להחליט שדרך זו טובה לו ולא דרך אחרת.
את זה אני מבין. העניין הוא שמפני שתמיד אדם יבחר בהתאם למה שהוא חושב שטוב לו, אין כאן בחירה, או לפחות הבחירה היא מעט פחות בחירתית, כי אין כאן באמת שתי אפשרויות שעומדות באופן שווה אל מול האדם, שהרי האפשרות הפחות טובה, לעולם תזנח.
אם תמיד הבחירה הייתה בין סוכריה על מקל לבין סוכריית טופי, הייתה כאן בחירה אמיתית, כי שתי האפשרויות מעולות, טעימות (ומשמינות :-)) ולכן באמת יש כאן התלבטות בין שתי אפשרויות טובות.
הבחירה מה טוב יותר היא לעולם סובייקטיבית. יש מי שסובר שלחיות בכל מחיר עדיף, גם אם זה כרוך בהמרת דתו, ויש מי שיאמר שלמות על קידוש השם טוב יותר. זו בחירה בין סולמות ערכים שונים.