בריאת העולם, נשמה והתפתחות מוסרית
ג' באלול תש"ע
שאלה ותשובה (תשובת הרב מודגשת):
הנני לומד בימים אלו בעיון את סדרת השיעורים של כב' הרב בנושא הכוזרי (מחזור אלול התשס"ה). תוך כדי השיעורים רשמתי לעצמי מס' שאלות שהייתי שמח לו יוכל הרב להתייחס אליהן.
אם המוסר מגיע מהנשמה ולא מהאינטלקט (והוא ההבדל בין אדם הראשון לנחש) אז איך ניתן היה בכלל להתפתח מבחינה מוסרית? מה השתנה ב"אדם" שהפך אותו למוצא חן מספיק בעיני הבורא כדי שיוכל לזכות לקבלת נשמת החיים מאיתו יתברך? שהרי את הנשמה קיבל לאחר ההתפתחות המוסרית המינימלית שנדרשה כדי לברוא אדם בארץ. הנשמה פרצה לתוך האדם והוא הסכים לקבלה. בעצם אני שואל מה הכוונה בלברוא האם לתת משמעות (קרי נשמה ולהתחיל את הזמן) או להמציא משהו שלא היה לפני כן במציאות? לברוא פירושו להתחיל, לעומת לעשות שמשמעותו לגמור.