נפש, נשמה

י"ד באדר, כ"ז בניסן תשס"ט, ה' בכסלו תשע"א



שאלה ותשובה 1 (תשובת הרב מודגשת):

1. הרב כתב שבחינת עקביים הם נשמות גבוהות. האם הרב יכול להסביר למה או להביא לכך מקור? כי הן בבחינת סוף מעשה שעלה בתחילת המחשבה.

2. הרב כתב שהמידות הטובות באות מהנפש והרצון מהנשמה. אז רציתי לשאול איך על פי זה הרב קוק רואה בפריחת האידיאלסטיות את דור הגאולה, הרי זה רק בא מהנפש, ועוד הרי ידוע שהנשמה היא טובה, אם כן גם הטוב צריך להימשך ממנה? מלבד האידיאליזם דורנו בעל דרישה לשכליות מבוררת ואינו מסתפק בתוכן רוחני נמוך, מה שמורה על שפע נשמתי רב.



שאלה 2:

הרב רציתי לדעת מה שאמרו שיש נפש רוח ונשמה חיה יחידה, החלקים האלו של מה הם, של הנשמה או של הנפש?

תשובה 2:

חלקים של הנשמה.



שאלה ותשובה 3 (תשובת הרב מודגשת):

1. מה ההגדרה המדויקת של "נשמה"? הזהות העליונה של האדם. האם היא נמצאת בגוף? לא. זה איזה גֶן? לא.

2. מהי אותה רוח רעה שצריך להעביר מהידיים בנטילת הבוקר? האחיזה של הטבע בנפש האדם.



שאלה 4:

1.מה זה אומר הזהות העליונה של האדם, אם זה בכלל לא קשור לגוף האדם, למוחו או כל דבר אחר? לא הבנתי מה זה אומר.

2. איך על ידי השינה נאחז הטבע בנפש האדם? ומהי בדיוק נפש האדם המדוברת?

תשובה 4:

1. האדם הוא יצירה רוחנית עליונה בטרם היות לו גוף ומוח. ביסודו הוא נשמה, מופשטת וחופשית. הוא גם מתלבש בגוף בצורה של נפש מציאותית, והנשמה נותרת מחוץ לו כאידיאל שיש לשאוף אליו. עיין נפש החיים שער א פט"ו.

2. הנפש היא החלק של האדם המעורה בחיי העולם הזה. יש לנפש קירבה גדולה אל הגוף והיא מושפעת ממנו. בשינה מאבד האדם את ההכרה וממילא את השליטה על הויתו הטבעית. מתוך כך נאחזת בו הטבעיות ומבטלת את אישיותו המוסרית. זוהי הטומאה הדבקה בגוף האדם הישן.