הבריאה, הרע והיחס של הבורא כלפי האדם

י"ג בחשון תשס"ט



שאלה ותשובה (תשובת הרב מודגשת):

1. מדוע הבורא יצר את הרע כשהוא עצמו (והאדם) יצטערו על קיומו.

הביטוי "צער" הוא ביטוי מושאל. משמעותו היא שהיצר הרע אינו בעל תכלית עצמית כי אם משמש מבוא למציאות עליונה ממנו (מהר"ל).

2. מה רע שאדם יקבל טובות מהבורא מבלי שיעמוד במבחן, ממילא כל החיים שלנו ובעולם הבא זה מתנת חינם ואנחנו לא מתבישים בהם.

הבושה אינה מעצם הקיום אלא מזה שהקיום אינו פרי יוזמתנו (רמח"ל דרך ה').

3. למה נכפה על האדם להיברא ולא ניתנה לו "זכות בחירה", כמו שהיה במעמד הר סיני (אם אינו רוצה "להחזיר" אותו לאין).

כל אדם בוחר להיברא טרם בואו לעולם (רש"י ר"ה יא, א ד"ה לדעתן).

4. השכר שמובטח בתורה זה רק לצדיקים שהם מעטים, רוב רובם של בני האדם יאבדו, או יהיו בעולם הבא כעפר תחת רגליהם, הבורא לא חס על כל בניו?

כל המציאות וכל הנשמות עתידות להתעלות (רמח"ל אדיר במרום).

5. מדוע בורא העולם בא בעלילה על האדם והכין בו תשתית שיחטא, ואפשר להגיד שהאדם היה כמעט אנוס לחטוא ובנוסף תוכנית הבריאה שיהיה מות בעולם והחטא זה רק תירוץ.

באמת זה לא היה חטא ולכן אין גם עוינות כלפי האדם. זה שהתורה מתארת זאת בלשון חטא הוא משום שהתורה נכתבה עבורנו ולא עבור אדם הראשון, וכשאנו מתנהגים כמוהו, זה אצלנו כן חטא.

6. אם נניח הסברתי כמה וכמה פעמים לילד שלי לא לשחק בחשמל, ולמרות זאת יום אחד אני רואה אותו הולך להכניס מסמר לשקע, בודאי אותו אבא יקפוץ ממקומו כדי להציל את ילדו מטעות שהולך לעשות, מדוע הבורא רואה אותנו עושים טעויות שחלקם אי אפשר לתקן (ממזר,כרת...) והוא לא מציל אותנו? (אז מקסימום לא עמדנו במבחן אבל לא כרת ואבדון לנצח).

הכל יתוקן אין אבדון לנצח, כנ"ל.