התורה ותרבויות קדומות, אלוהיות התנ"ך, מעמד האשה

התורה ותרבויות קדומות, אלוהיות התנ"ך, מעמד האשה

י"ז בניסן תשס"ח

שאלה:

אני גרה בגרעין תורני, ולשכנתי ידיעות רבות במיתולוגיות השונות,שחלקן סותרות את היהדות, או מפחיתות מאוד מערכה, ולצערי איני מספיק בקיאה בעובדות היסטוריות וכו' על-מנת ליישב לה (וקודם לי) אותן - לפחות את היסודיות שבהן. כמובן שהאמונה לא מתחילה בזה, אך בכ"ז אני מרגישה כאילו הבלבול העצום חוסם אותה מהסתכלות רצינית על היהדות. אשמח מאוד אם אוכל לקבל תשובה מפורטת, או לפחות כיוון-מענה לשאלות מהסגנון הנ"ל:

- בעניין החגים והמשכן: עמ"י לא חידש אותם אלא הם נלקחו וחוקו מתרבויות-עמים קודמות. (אשורים, כנענים וכד')

- עבודת האל היתה קיימת עוד לפני שאנו "המצאנו" אותו. כשאברהם אבינו הגיעה לבית אל - הכנענים ששם עבדו לאל שנקרא בשם "אל עליון", ומשם "לקחנו" בדיוק את אותו הכינוי וכו'.

ושאלה נוספת יותר כללית:

- בתנ"ך ישנה הרבה חכמה. באמת אנשים מאוד חכמים כתבו אותו. אך מניין שהוא אלוקי? וגם אם הוא אלוקי, כיצד אפשר לקרוא לו רחום וחנון? (דוגמא:כיצד הוא מצווה על הושע לקחת לו אשת זנונים וכו' - איפה ההתחשבות במצבה הירוד והאומלל של האישה? ובילדים?) ובהקשר הזה ובכלל, יש לה קושי נפשי עמוק מאוד בעניין מעמד האישה (ולא רק ביהדות).

תשובה:

לגבי שתי השאלות הראשונות, עי' אדר היקר עמ' מא-מב. התנ"ך אלוהי כי ההתגלות היא עובדה היסטורית מתועדת. הוא רחום וחנון כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלוהיך מיסרך. לפי הרמב"ם כל מעשה הושע היה בחזון נבואי ולא ממש. מעמד האשה - יש לי על זה קלטת במכון מאיר: חלק א (46 דקות, 16 MB), חלק ב (16 דקות, 6 MB).