מטרת החיים, ידיעת ה' ועבודת ה'

מטרת החיים, ידיעת ה' ועבודת ה'

כ' בטבת תשס"ז, ב' באדר א' תשס"ח, ד', ח' בחשון תשס"ט

שאלה 1:

האם יש הבדל בין הגישה שעומרת שמטרת החיים זה לדעת את ה', לבין הגישה שאומרת שמטרת החיים זה לדבוק בה'?

תשובה 1:

זה יכול להיות, אם כוונת האומר להדבק בה' היא דבקות על ידי מצוות.

שאלה 2:

הקשבתי לשיעורך תכלית החייים ולא כל כך הבנתי: מה הרמב"ם מתכוון - שהמטרה היא ידיעת ה' ואין ענין בעבודה? מה, צריך כל הזמן רק ללמוד תורה?

תשובה 2:

עבודה בהקשר הזה הוא המצוות ולא פעילות מקצועית. הרמב"ם לא התכוון כלל שצריך רק ללמוד אלא להיפך שמי שמטרתו לדעת את ה' נותן על ידי כך משמעות לכל פעולות חייו. פרק ה של שמונה פרקים. הוא גם מתכוון לומר שאף על פי שאי אפשר להגיע למטרה זו בלי קיום המצוות, עדיין אין עצם הקיום מטרה כי אם דעת ה' היוצאת מהן.

שאלה 3:

שמעתי בשיעורי הרב שלדעת הרמב"ם (ונראה שגם לדעת הרב), האידיאל היהודי הוא לדעת את ה' ולא להיות עובד ה' ("כמו שהדתיים חושבים...").

הדבר מעלה בי תהיה שהרי אם כך, עדיף לשמור מצוות ברמה מינימלית ולא להשקיע את מירב המשאבים בעבודת ה' (לדוגמה - לתת צדקה במינימום הנדרש וכו') ולהשקיע את מירב המשאבים בלימוד והשגת דעת ה'.

לפי דיעה זו, אדם כזה יממש את ייעודו בצורה טובה יותר מאשר זה שמקפיד במצוות, רודף אחריהן ואף יותר מזה שפועל למען כלל ישראל.

לפחות בעיניי זה נראה תמוה - אודה אם הרב יסביר.

תשובה 3:

אם אדם מסתפק במינימום הרי שגם השינוי הנפשי שהמצוה צריכה לפעול בו גם הוא יהיה מינימלי וזה יעכב את ההשגה הבהירה.

שאלה 4:

הרמב"ם כותב שמטרת האדם בעולם היא דעת ה' יש לי שתי שאלות על כך:

1. עפ"י הרמב"ם דעת ה' באה על דרך השלילה האם האדם מסוגל שלא לחשוב כלום על מושג אצלו?

2. מה כל כך גבוה במטרה זו של שלילת הגשמות לאלוה ומה כל כך מוסרי בידיעת ה'?

תשובה 4:

1. זה לא לחשוב כלום כי אם להגדיר בדרך השלילה.

2. ככל ששוללים יותר מתבררת יותר הידיעה בפנים הנפש מעבר למילים. זה מוסרי כי זה גואל את העולם מבדידותו.