בריאת העולם, אריסטו, אפלטון, מסורות אנשי הודו

בריאת העולם, אריסטו, אפלטון, מסורות אנשי הודו

י"ח בטבת תשס"ח

שאלה:

בעקבות השיעורים שניתנו ע"י הרב בספר הכוזרי:

1) אם המסורת התרבות בה אתה חי משפיע על כיוון החשיבה שלך ולכן אריסטו לא הגיע בהיקש הגיוני לעולם מחודש, דבר המתקבל פחות על הדעת (ריה"ל, רמב"ם). איך אפלטון כן הגיע לדעה נכונה (חלקית), והרי הוא חי באותה תרבות...? כמו כן איך יתכן שאריסטו נטה אחר תרבות זמנו ולא אחר מורהו אפלטון?

2) מניין לרב כי מטרת הנס להוכיח שטבע העולם מוסרי? ריה"ל כותב רק: "להורות שבורא העולם מרצון יכול..."?

3) אם אפשר להוכיח מהניסים הכתובים בתורה כי העולם נברא (חלקית-צורה) למה חשוב לתורה לומר שנברא (מאי נ"מ לריה"ל/רמב"ם אם מחודש לגמרי או רק הצורה...)?

4) למה מסורות אנשי הודו על מנהגים של מיליוני שנים מהווים בכלל קושיא עלינו, הרי ההיסטוריה שלנו התחילה רק לפני כמה אלפי שנים, ולהיסטוריה כזו וודאי יש משמעות, בייחוד כשאנו אומרים כי ההיסטוריה מגיעה תכף לקיצה?

תשובה:

1) אפלטון חי על התפר בין תקופת ההתגלות לבין הפסקתה, ולכן פיתח יחס של כבוד למסורות. אריסטו הוא בבחינת תלמיד חולק על רבו כששכינה הסתלקה מן העולם.

2) רצון הוא מוסר. יחס של סובייקט אל סובייקט.

3) לומר שהוא לבדו ראשון (מהר"ל).

4) הם מתכוונים להסטוריה רציפה עד אלינו.