טרנספורמציה של הלכה

טרנספורמציה של הלכה

י"ג בתשרי תשס"ח

שאלה:

במסכת שבת סד:"..כדי שלא תתגנה על בעלה כדתניא 'והדוה בנדתה', זקנים הראשונים אמרו שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין עד שבא רבי עקיבה ולימד אם כן אתה מגנה על בעלה ונמצא בעלה מגרשה אלא מה תלמוד לומר 'והדוה בנדתה' בנדתה תהא עד שתבא במים.

מי הם זקנים הראשונים? לפי הנראה על כל פנים אלו אנשי הכנסת הגדולה.

כיצד הלכה זו עברה טרנספורמציה? האם זוהי מסורת עתיקת יומין ובגלל הדור והמצב היה צורך לתקן תקנה ולא העזו אף אחד לפסוק כנגד עד שבא רבי עקיבה וסמך דבריו בטעם על הפסוק. או שמא לא?

שאלתי היא כיצד ואיך מתגלגלים הדברים? מה רואים חכמים לשנות הלכה? באיזה אופן מותר ואפשר, כלומר האם צריכים להמנות ולפסוק בית דין שגדול בחכמה ובמניין?

תשובה:

זקנים הראשונים יכולים להיות הזוגות. על כל פנים אין אינדיקציה ברורה. הלכה דרבנן (כגון תקנה שלא תכחול וכו') משתנה כשאינה יותר רלבנטית, כי הרגישות לטומאה כבר לא קיימת בגלל החורבן. האפשרות לשנות היא על ידי בית דין, או גדול יותר, או שאומד את דעתו של הבית דין הראשון שלו ידע על התנאים החדשים לא היה גוזר. בדאורייתא אפשר לשנות על ידי דרישת הכתוב מחדש. מובן שלשם כך צריך ענקים בתורה וביראת שמים, בעלי סיעתא דשמיא, ולא צוציקים משועבדים לתרבות המערבית.