עירובין דף ה עמוד א

ה' בטבת תשס"ז

שאלה 1:

הגמ' במס' עירובין דף ה. לגבי מחלוקת אביי ורב יוסף לגבי אורך המבוי דלר' יוסף סגי בד' טפחים ולאביי אורך מבוי - 4 אמות וראיה לכך מהברייתא שאומרת "אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחין לתוכו "וא"א לומר שזה פתוחין לרוחב כי ר' נחמנן אמר שצריך שיהיה אורכו יתר על רוחבו... ע"כ הראיה של אביי והג' מיישבת שלפי ר' יוסף מיירי שפתח בקרן זוית ולכאו' זה מיישב רק את הברייתא שצריך שיהיו בתים וחצירות פתוחין לתוכו וקשה שלפי ר' יוסף אין אורכו יתר על רוחבו... ."והאמר ר' נחמן נקטינן איזהו מבוי שניתר בלחי וקורה- כל שאורכו יתר על רוחבו"

תשובה 1:

יכול להיות מבוי ארוך ארבעה טפחים ורחב ארבעה פחות משהו ושני פתחים בקרן זוית פתוחים לתוכו, כשכל פתח לוקח טפח מהדופן האמצעי ושלשה טפחים מהדופן הצדדית.



שאלה 2:

לפי משפט פיתגורס אם שמים טפח מהדופי האמצעי ושלושה טפחים מהדופן הצדדית האלכסון יוצא פחות מ-4. בגלל זה הרשב"א אומר שני טפחים מהדופן האמצעי ושלושה טפחים מהדופן הצדדית. אבל איך רש"י אמר את זה? איך יתכן שהוא לא ידע את זה? האם הוא יכול לתרץ את הקושיה הזאת?

תשובה 2:

הכוונה שהפתח בצורה זויתית.



שאלה 3:

אבל רב יוסף אמר שצריך מינימום 4 טפחים, ולפי רש"י יוצא שורש עשר?

תשובה 3:

יש לומר ששורש עשר בפתח זויתי גם נחשב לארבע, כי הוא נוח לכניסה ויציאה.