האם התורה עברה עריכה מאוחרת?

האם התורה עברה עריכה מאוחרת?

ה', ו', ז', י"ב בטבת תשס"ז

שאלה 1:

בשום מקום במקרא לא כתוב שכל החומש הוא התורה שניתנה על-ידי משה. המונח 'תורה' במקרא מתייחס לקובץ הוראות, כך שגם ספר התורה שהונח בתוך הארון הוא ספר של קובץ הוראות מסויים (ספר דברים, הברכה והקללה, שירת האזינו או אולי משהו אחר). אז פרט למסורת, האם יש ראיה נוספת לכך שספר בראשית, למשל, נכתב על-ידי משה מפי הגבורה?

אני שואל זאת בייחוד לאור העובדה שבספר בראשית ישנם פסוקים שמעידים שהספר, לכל הפחות, עבר עריכה זמן רב לאחר משה (כגון: וירדפו עד דן, לפני מלך מלך על בני ישראל, והכנעני אז בארץ, וכדומה).

תשובה 1:

התורה ערוכה כמקשה אחת כפי שהוכיח זאת הרב צבי יהודה קוק בשיטתו על זוגיות הפרשיות. יש לי על כך קלטת במכון מאיר. לפחות לגבי שנים מהפסוקים שהבאת, התגלית כעורך מאוחר, כי אין בתורה "וירדפו עד דן" כי אם "וירדף עד דן". וכן אין "לפני מלך מלך על בני ישראל" כי אם "לבני ישראל". לגופו של עניין, דן הוא שם של עבודה זרה כמבואר במסכת שבת, ועל שמה נקראת העיר. מאוחר יותר נקראה ליש או לשם. כשכבשוה בני דן, החזירו לה את שמה המקורי משום שהוא שם אביהם גם כן: "ויקראו ללשם דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל". "לפני מלך מלך" אין פירושו שיש כבר מלך לבני ישראל בזמנו של הכותב, כלומר משה. והכנעני הגיע אז לארץ. מאחר ומקודם היתה של בני שם, כפי שמוכח מהחפירות באבלה.

שאלה 2:

השאלה היא מתי היא נערכה? גם לי יש הוכחות שונות לכך שיד אחת ערכה אותה (לדעתי יד אחד שהפעילה עורכים רבים).

כיצד אני יכול לדעת שטענה שמוזכר במסכת שבת אינה רק תירוץ המנסה ליישב את הקושיה? נראה קצת מוזר שתופעה ייחודית מעין זו לא הוזכרה במקרא. לגבי מלך על ישראל, עצם העובדה שהמחבר מביע ידיעה מוחלטת שעומד להיות מלך בישראל היא הקושיה. מגוף הכתוב, מינוי מלך על ישראל היתה רק אפשרות.

תשובה 2:

ה"עורך" הוא הקדוש ברוך הוא על ידי משה. נראה לי שלא הבנת את מה שכתבתי. לא אמרתי שיש עורך מאוחר לתורה, אלא שאתה עורך מאוחר, כי ציטטת את שני הפסוקים בצורה משובשת (קוראים לזה חוש הומור). הגמרא בשבת אינה מתייחסת כלל לפסוק "וירדוף עד דן", אלא מזכירה תוך כדי דיון בסוגיה אחרת את הידוע לקורא, שקיימת עבודה זרה בשם דן. לגבי מינוי מלך, אפשרות המינוי מצדיק את הביטוי "לפני מלוך מלך". ומה תעשה עם הביטויים "מלכי עמים ממנה יהיו", "ומלכים מחלציך יצאו", "אותך ואת מלכך אשר תקים עליך"?

שאלה 3:

את חוש ההומור שלך הבנתי ואני גם מכיר אותו. הבנתי שהתכוונת לשגיאות שהיו בציטוטי.

אז לטענתך לא נעשתה עריכה מאוחרת לאחר דורו של משה?

לגבי דן, לא איש גמרא אנכי. עיין בשבת סז ע"ב, ולא ראיתי שם כלל אזכור לעניין העיר דן, אלא שזה רק שם של עבודה זרה. אם כך, אין כך הם הדברים, קשה לקבל את ההשערה שהיה שם קודם לעיר לפני ליש, ששמו היה דן. גם גד זה שם של עבודה זרה , ולא מצאנו יישוב בשם גד. בדרך כלל שמות ישובים שעושים שימוש בשמות של אלילים, מוסיפים מילה נוספת לשם כגון: בית דגון, בעל צפן, בעל פרצים, קרית בעל, וכדומה.

לגבי עניין ידיעת המלך, הבאת ציטוטי של ברכות ונבואות, בניגוד לטקסט שמתאר מצב.

תשובה 3:

אם אמת היא שהבנת את חוש ההומור שלי, יש לתמוה על שייחסת לי דעה שלא כתבתי. אין מקור לעריכה מאוחרת. ויש מסורת שומרונית ואלכסנדרונית על יחוס כל התורה למשה. הגמרא אינה מזכירה את העיר דן וזה בעצמו מה שהתכוונתי, שהכינוי דן לעבודה זרה לא הובא אד הוק כדי לתרץ כי אם כמשיח לפי תומו, מה שמאשש שאכן זה שם אלילי. יש עיר בשם בעל גד. יש שרק שם האליל הוא שם העיר: בעלת, עשתרות, נבו, רשפון. אימוץ של שם קדום מחדש הוא דבר מצוי מאוד באנושות. אינני מבין איך לפני מלוך מלך הוא תיאור מצב שיש מלך (מלבד הפירוש שמשה היה המלך המדובר). הציטוטים שלי מורים על כך שהיתה קיימת צפיה שיקום מלך בעתיד, מה שמצדיק את הביטוי "לפני מלך".

שאלה 4:

המצאת התיאוריה כאילו שמה של ליש הקדום היה דן, לא זקוקה כלל לאזכור במסכת שבת שדן היה גם שם של עבודה זרה. אפשר ליישב כל קושיה בתירוץ כלשהו, השאלה היא מה סביר יותר? ובייחוד כאשר הקושיות מתרבות וניתן ליישב אותן בהסבר פשוט יותר.

תשובה 4:

האיזכור ממסכת שבת בא להסביר מה יכולה להיות סיבת שמה הקדום של ליש. בכלל, פעמים רבות נתינת הסבר לשם באה אחרי שהשם כבר ניתן. "על כן קרא שמה בבל כי שם בלל". בבל נקראת כך משום בב-איל, כלומר שער האל, ואם תרצה, שער השמים. הכתוב מוסיף דרוש: "כי שם בלל". "הכי קרא שמו יעקב, ויעקבני זה פעמים". כלומר מעשה המרמה מאשר ריטרואקטיבית את שמו, שניתן לו מסיבה אחרת, שידו אוחזת בעקב. "ויבואו עד נחל אשכל" , בלי וי"ו, על שם אשכל אחי ענר וממרא, "ויכרתו משם אשכול" בוי"ו, למקום ההוא קרא נחל אשכול עם וי"ו, על אודות האשכול אשר כרתו. "ותקרא" (בת פרעה) "שמו משה" (שם מצרי), "ותאמר" (יוכבד) "כי מן המים משיתהו" (=את משית אותו). כלומר דרוש עברי לשם מצרי. "על כן שם העיר באר שבע", ועוד רבים. והוא הדין לדן. זה דוקא הסבר פשוט, המשתלב במגמה כללית בתנ"ך. ואם ריק הוא, מכם הוא.