פגישת יעקב ורחל

פגישת יעקב ורחל

ד' בחשון תשס"ז

שאלה:

למדתי עם כבוד הרב באינטרנט (כדרכי בחודשים האחרונים) את בראשית כט,ד והתעוררו שאלות:

א. הרועים גוללים את האבן הכבדה מעל פי הבאר כשכולם ביחד. האם יש לכך משמעות  שזה קורה דווקא כשיעקב מגיע? אולי בזכות כוחו הרוחני הם קיבלו גם כוח פיזי? או שזה סתם מקרי (כי הרי הם עושים זאת מידי יום עוד לפני שיעקב הגיע).

ב. האם יש משמעות למספר 3  - שלושה עדרים הממתינים לשתות מהבאר? אולי זה כי שלושה אבות פגשו את נשותיהם ליד הבאר? (אני שואלת כי אפשר להניח שאולי היו יותר עדרים). יחד עם זה רק כאן מצוין שהיו שלושה עדרים בעוד שאצל שאר האבות לא מצוין מספרם של העדרים? ואולי מצוין דווקא כאן כדי להחזיר את הלומד אחורה לבחון מחדש את הנושא ולהיווכח שגם שני האבות האחרים  פגשו את נשותיהם ליד הבאר?  (אני מקווה שהצלחתי להבהיר את השאלה שלי).

ג. האם יש משמעות לעובדה שהמפגשים הראשונים של האבות עם האמהות (חוץ מלאה) התקיימו ליד באר? אם באר היא מקור חיים, זה נשמע הגיוני – כי גם האשה היא מקור חיים. זה אפילו מעלה אסוציאציה של רחם בה נמצא העובר עד רגע לידתו. יתרה מכך  אם שלושה הם שאחראים לפקידה וללידה: בורא, אב ואם – זה אפילו נשמע עוד יותר הגיוני – כי המיים הם הכינוי לתורה שנתנה על ידי הבורא, וגם כפשוטתם הם מקור חיים לאדם? או שזה קורה כי הבאר היא פשוט מקום מפגש, שבו אפשר לבחון את הנערות שבאות לשאוב מים?

תשובה:

א - הם לא עושים זאת רק מתכוננים לכל כמידי יום ביומו   ואדרבה יעקב עושה זאת במקומם.     
ב - אברהם ושרה לא נפגשו על יד הבאר שלה. עדרים הם כנגד בבל פרס ויוון.
ג - הבאר היא מקור החיים עבור כל העולם כולו. זה תפקידם של ישראל.