בר כוכבא ורבי עקיבא

בר כוכבא ורבי עקיבא

כ"א בשבט תשע"א

שאלה ותשובה (תשובת הרב מודגשת):

חזרתי כעת מהרצאה שהתקיימה באונ' בר אילן בנושא מרד בר כוכבא. בהרצאה הציג המרצה מספר ממצאים מחקריים שנוגדים את הדעה הרווחת, שלוש סוגיות לדוגמא:

1. רבי עקיבא לא חי 120 שנה, הוא נכלא לפני המרד ומת בבית הכלא ולא היה לו חלק פעיל במהלך המרד (בניגוד למובא ברמב"ם על כך שהיה נושא כליו). בחז"ל הובאה אימרתו של רבי עקיבא "דין מלכא משיחא" על בר כוכבא. ואפילו אי הסכמתו של בן דורו עמו. מלבד זאת לא כתב הרמב"ם דבר שאין לו מקור אלא אם כן ציין במפורש שאין לו מקור. גם במסכת מועד קטן על "מעשה שמתו בניו של רבי עקיבא" בו אומר ר"ע "אפילו שני בניו חתנים מנוחם הוא", מורה א) שמתו כאחד, שלא כדרך העולם, ב) שהושוו לחתן, שכידוע יוצא מחופתו למלחמה. כמו כן בסוף המסכת על מות בניו של רבי ישמעאל, תוכן דבריו של ר"ע בביקור הניחומים מורה על מגמה משיחית ברורה ועל כך שמתו בקרב. גם העובדה שעל המטבעות של בר כוכבא מופיעים ארבעת המינים דוקא לפי שיטת רבי עקיבא. וכן עדותו המפורשת של רב שרירא גאון שתלמידי רבי עקיבא מתו בשמד, ביטוי המשמש בכל מקום למלחמת בר כוכבא, כבסוגיה של סנדל המסומר במסכת שבת. מלבד מה שמופיע בגמרא שתלמידיו היו בין גבת לאנטיפרס, הלוא הוא אזור הקרבות במרד. ומנין לו שלא חי ר"ע 120 שנה. חז"ל שהעידו כן חיו בסמוך למאורעות.

2. מובילי המרד באיזור יהודה היו אדומים שגוירו בימי יוחנן הורקנוס, ולא יהודי תושבי המקום. התעלמות מכל האגדות בגיטין ובאיכה רבה.

3. אין מקור היסטורי לאמירת הרמב"ם כי רבי עקיבא היה נושא כליו, ככל הנראה מדובר בניסוי אישי שלו. עניתי לעיל.

כמדומני שבאחד משיעוריך שמעתי כי קיימת אפשרות שהביטוי לא חלקו כבוד זה לזה המובא בהקשר לתלמידיי רבי עקיבא שמתו מתייחס למסגרת צבאית בה השתתפו ולחמו בהנחיית רבם, רבי עקיבא. לגבי עובדת השתתפותו של רבי עקיבא במרד שמעתי מאחד מרבותיי, כמדומני הרב זייני, כי התגלו כתבים רומיים מהמאה השנייה לספירה המתארים את בר כוזיבא רכוב על סוס המולך ע"י אדם זקן. האמת אהובה מכל, ויש לציין שזו טעות נפוצה שהופצה על ידי אחד הרבנים שקרא זאת בספרה של הסופרת בת המאה ה-20 מרגרט יורסנר "זכרונות הדריאנוס" שהוא פיקציה היסטורית הבנויה על מקורות היסטוריים. שם היא אכן כותבת על רבי עקיבא המוביל את סוסו של בר כוכבא, אבל היא עושה זאת כנראה על יסוד דברי הרמב"ם ולא על יסוד מקור קדום.