ספר הכוזרי על שבת וקו התאריך

ספר הכוזרי על שבת וקו התאריך

י"ג בסיון, כ"ז בתמוז תשס"ח

שאלה 1:

רציתי לשאול שמשמע מהכוזרי שסין היא המקום האחרון שמקבלים בו את השבת דהיינו שהיא המקום האחרון שהיום שבארץ ישראל ייכנס בו ורק לאחר מכן היום החדש יתחיל (סין נחשבת כמערב העולם) שהרי כתוב: "ולכן לא חדל שם השבת מלהיקרא בקביעות עד היום הזה, למן השעה הראשונה בה ראה אדם הראשון את השמש שוקעת לו בארץ ישראל, וקרא לשעה זו בשם "תחילת השבת", עד שבהגיע השמש אל עומת ראשו, לסוף י"ח שעות, שהיא עת בוא הערב לבני ארץ סין - נכנסה שם תחילת השבת. מקום זה הוא אפוא סוף הגבולות לקריאת שם השבת, כי מה שבא אחר זה כבר צויין בשם מזרח".

לעומת זאת בשיעור שהרב נתן במאמר שני הרב אמר שסין זה תחילת המזרח וממנה מתחיל היום החדש.

תשובה 1:

כוונת הכוזרי לחוף המזרחי של סין.

שאלה 2:

השאלה היא בהקשר לשיעור על ספר הכוזרי, מאמר שני, פסקה יח. אמרת שהשבת הראשונה נכנסה בעלוש והתפשטה עד הים הסיני ולכן תושבי סין, בבל וכולי נמצאים בפיגור של שבוע.

השאלות שלי הן כדלקמן:

1. מאיפה ידוע לנו שא"י נכללת בעולם המערבי? (הרי אמרנו שהשבת התקבלה מאלוש מערבה וירושלים לדו' מזרחית לאלוש).

2. מאיפה ידוע לנו שהשבתות הבאות נכנסו כבר מסין (סוף מזרח) - הרי עם ישראל עדיין היה באלוש?

תשובה 2:

ארץ ישראל היא ברצף טריטוריאלי אחד עם אלוש ולכן השבת נמשכת לשם, כי אין זה מסתבר שאדם יצטרך לדעת בזמן הליכתו התמימה שהוא עבר יום. וזה מגיע עד קצה היבשה, כלומר סין.