מיתת תלמידי ר' עקיבא ומרד בר-כוכבא - מקורות
כ"ג אייר תשס"ח
שאלה 1:
אני שמעתי את השיעור של הרב על מיתת תלמידי רבי עקיבא וניסיתי לחפש את המקורות על הראיות שהרב הביא אבל יש לי כמה בעיות. אני לא מצליח למצוא איפה כתוב בסנהדרין שמיתה רעה זה ידי חרב.
האם הרב יוכל לתת לי כמה דוגמאות שכל פעם שכתוב שמד אצל חז"ל הכוונה היא למלחמת בר-כוכבא? מה אפשר להשיב לאלה האומרים שאי-אפשר שרש"י טעה שהרי היה לו רוח הקודש?
תשובה 1:
סנהדרין נב, ב. מיתה יפה לעומת מיתה מנוולת. וההיפך של רעה בלשון חז"ל הוא יפה.
אשה יראת ה' היא תתהלל - זה דורו של שמד. והמדרשים על ותקע כף ירך יעקב שהוארמז לדורו של שמד ועי' רמב"ן שם. הברייתא בשבת על לא יצא בסנדל המסומר שזה היה בשלפי (=בשלהי) שמד. וכן הפגישה של רבותינו בבקעת בית רמון בשלפי שמד.
רש"י לא טעה כי אכן פשט הגמרא מורה כדבריו, וזו היתה בעצמה כוונת מחברי התלמוד שהידיעה ההיסטורית לא תובלט שם. מלבד זאת לא רק רש"י דבר בלשון הקדש אלא גם כל גדולי ישראל ובודאי רב שרירא גאון שקדם לו. מאימתי פוסקים על פי רוח קודשו של חכם?
שאלה 2:
תודה על כל המקורות שנתת לי. אני רציתי לדעת איפה כתוב אצל ההיסטוריונים שאיזור הקרב היה בין גבת לאנטיפרס(הסתכלתי בדיון קסיוס ולא תצאתי) ושל"ג בעומר הוא היום שהרגו לגיון אחד.
תשובה 2:
אין מקור ברור. אבל מקום הקרבות הוא מטבע הדברים בשפלה הפנימית בין החוף הנוכרי להר היהודי. השמדת הלגיון הוא עובדה המצוינת על ידי הגוים. מאחר ול"ג בעומר הוא המועד שבו "פסקו מלחמות" סביר שזה מועד הנצחון. ראיתי גם ספר שאינני זוכר את שמו שבו הועלתה ההשערה של"ג בעומר הוא היום שבו חידש בר כוכבא את עבודת בית המקדש. יתכן שזה ההסבר לכך שהיהודים בימי יוליאנוס הכופר ביקשו לבנות את בית המקדש בל"ג בעומר...