יוחנן כהן גדול
כ"ה באדר א' תשס"ח
שאלה:
אני לומד פרקי אבות בחברותא עם יהודי שעדיין אינו מקפיד על שמירת מצוות. הגענו לפרק ב' "אל תאמין בעצמך עד יום מותך", והקראתי לו מהפרשנים שמזכירים את הגמרא על יוחנן כה"ג שבסוף ימיו נעשה צדוקי. הוא שאל אותי כיתד זה קרה, אולי זה נכון, ומה ההבדל בין צדוקים לפרושים. בדקתי במפרשי הגמ' על-אתר ולא מצאתי. הסברתי לו שצדוקים לא מימינים בעוה"ב, בשכר ועונש ובתחית המתים, והוא שאל אם רק על זה היתה מחלוקת. אנא עזרו לי בשני הדברים.
תשובה:
מה שקרה ליוחנן כהן גדול הוא בגלל שיש דברים דקים במידותיו שהוא לא תיקן כשהתגדל מבחינה רוחנית, וזה נתגלה בסוף ימיו. הצדוקים לא האמינו בעולם הבא ובתחיית המתים ובתורה שבעל פה. לכן פירשו שמצות ספירת העומר למשל מתחילה מיום ראשון בשבוע כמשמעות הכתוב "ממחרת השבת תספרו חמישים יום" ולא ממוצאי יום טוב ראשון של פסח כבמסורת של התורה שבעל פה.