ביקורת המקרא ודברי רבי אברהם אבן עזרא
ד' בתמוז תשס"ז
שאלה:
בתקופה האחרונה מטרידה אותי מאוד סוגיית "ביקורת המקרא" והשאלות שהיא מעלה, אחרי קריאה מרובה של חומרים בעניין (עמדת הביקרות עצמה, עמדת הרב ברויאר, וגם הספר של "המסע אל פסגת הר סיני), "הרוחות" יותר נרגעו אך בכל זאת הרגשת "כפירה" חוזרת ומכוננת בי, לאחרונה נודע לי על עמדתו של האבן עזרא בעניין פסוקים וביטויים שלטענתו לא נכתבו ע"י משה רבנו, כמו כן עמדתו של רב יהודה החסיד. אני מוסיף העתק של המקורות בשאלה שכבר נשאלה באתר מורשת בעניין. אני אשמח מאוד לשמוע התייחסות הרב בנקודות שמאוד מטרידות אותי ולא נותנות לי מנוח:
א. באם הדבר אכן כך, וישנם פסוקים שלא נכתבו ע"י משה אלא בתקופות מאוחרות, הכיצד זה מסתדר עם כל מסורת ישראל?
ב. כיצד אפשר להיות בטוחים שעוד הרבה פסוקים בתורה לא נכתבו ונוספו כך?
ג. מדברי האבן העזרא נראה כי חס ושלום הדבר "מושתק", האם קיימות עוד דוגמאות "מושתקות" כאלו ח"ו?
ד. כיצד הדבר מסתדר עם גילויו של הצופן התנ"כי?
ה. אשמח להפנייה של הרב למקורות נוספים חוץ מן המקורות שציינתי והמקורות שהרב מציין
בסיפרו.
מצ"ב
על הפסוק "והכנעני אז בארץ" (בר´ יב,ו) כתב ה"אבן עזרא": "...ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל יבין וידום".
וכן כתב על עוד פסוקים כמו "אשר יקרא ביום ההוא" וכו´. שהם סוד.
בתחילת ספר דברים הרחיב הא"ע בפירוש הסוד: "ואם תבין סוד השנים עשר גם "ויכתוב משה" , והכנעני אז בארץ" "בהר ה´ יראה" גם "והנה ערשו ערש ברזל" תכיר האמת .
יש להעיר שהרד"ק והחזקוני ור´ יהודה החסיד פירשו בדיוק כמו הא"ע על עוד כמה פס´. ור´ יהודה החסיד ור´ שמואל החסיד שכתבו שישנם פס´ שנכתבו ע"י אנשי כנסת הגדולה, או מזמורים בתהילים שהיו במקור בתורה והועברו ע"י דוד המלך לתהילים!!!
הצפנת פענח בפירושו על "הסוד" בא"ע. על בראשית (יב,ו)
וזה לשונו של ר´ יוסף בן אליעזר טוב עלם:
"והכנעני אז בארץ" יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר...{לשון האבן עזרא}.
פירוש: ידוע כי מילת "אז" היא רמז על זמן ידוע לעתיד או לשעבר, והנה פירושה כמו בעת הההיא, ועל ען הצורך לפרש שמלך הכנעני בעת ההיא, כי אז לקחה מיד אחר.
"ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום" {שוב לשון האבן עזרא}
פירוש: אם לא באה מילת אז להודיע שאז תפשה מיד אחר יהיה הפירוש קשה וסתום וראוי להעלימו, והוא רמז סודו בתחילת פרשה אלה הדברים (א,ב) ופירושו הוא כי איך אמר בכאן מילת אז, שמשמעה אז היה בה אבל עתה אינו בה,הלא משה כתב את התורה ובימיו הייתה הארץ ביד הכנעני. ולא ייתכן שיאמר משה "אז" כי הדעת נותן שנכתבה מילת "אז" בזמן שלא היה הכנעני בארץ, ואנחנו ידענו כי לא סר הכנעני משם כי אם אחרי מות משה כשכבשה יהושע.ולפי זה נראה שלא כתב משה זאת המילה בכאן, רק יהושע או אחד משאר הנביאים כתבוה כאשר מצאנו בספר משלי (כה,א) "גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה", כי אחר ששלמה חיבר הספר למה נזכר שם חזקיה שנולד אחר כמה דורות? רק היה זה קבלה בידם איש מפי איש מפי שלמה, ועל כן כתבוה ונחשב כאלו שלמה כתבו.וככה בכאן היה קבלה בידי ישראל שבימי אברהם היה הכנעני בארץ וכתב אותו אחד מן הנביאים כאן,ואחר שיש לנו להאמין בדברי קבלה ובדברי נבואה מה לי שכתבו משה או שכתבו נביא אחר, הואיל ודברי כולם אמת והם בנבואה.
ואם תאמר הנה כתוב לא תוסיף עליו (דברים יג,א)
התשובה דע כי ר´ אברהם בעצמו פירש זה בפרשת ואתחנן (דברים ה,ה) כי המילות הם כגופות, והטעמים כנשמות, ועל כן יש פרשיות שנכתבו בתורה פעמיים גם שלוש, ויש באחת תוספת על האחרת ואינו נחשב התוספת. ועוד, כי בפירושו הראשון בפרשת לך לך (יב,ד) אמר כי לא נאמר לא תוסיף עליו רק על המצוות, כלומר, מה שהזהירה תורה לא תוסיף עליו לא הזהירה כי אם על מס´ המצוות ועל עיקרם אבל לא על המילות, על כן אם הוסיף נביא מילה או מילות לבאר הדבר כאשר שמע מפי הקבלה אין זו תוספת.
והראיה מן הזקנים שתרגמו התורה בלשון יוני לתלמי כאשר הזכרתי בפרשת נח שששינו י"ג דברים, כמו שכתוב במסכת סופרים (פרק א,ט) ובמסכת מגילה (ט ע"א).
ואם תאמר: החליפו אבל לא הוסיפן התשובה הלא תראה בפסוק "וירכיבם על החמור" (שמות ד,כ) שתרגמוהו על נשא אדם, והנה שתי מילות במקום מילה אחת, וכן "את הארנבת" (דברים יד,ז) תרגמוהו ואת צעירת הרגליים, ואם תאמר מפני מלכות עשיו עשו זה - מי נתן להם רשות לשנות ולהוסיף ולגרוע בעבור אימת מלך.ואם המלך היה לומד כתיבתנו והיה רואה ששינו במקום שיש חילול השם ייהרג ואל יעבור (סנהדרין עד ע"א).
ואחר שלא חששו לכל זה התבאר כי היה בידם כוח להוסיף מילות כדי לבאר, וקל וחומר שיש כוח ביד נביא להוסיף מילה בדברי נביא לפרש דבריו, ואף כי בדבר שאיננו מצוה רק סיפורי דברים שעברו, ועל כן לא ייקרא תוספת.
ואן תאמר: עוד הנה אמרו רבותנו ז"ל בסהנדרין פרק חלק (צט ע"א) שאפילו אמר כל התורה כולה מן השמיים חוץ מפסוק זה שלא אמרו הקב"ה, אלא מפי משה עצמו אמרו,עליו הכתוב אמר (במדבר טו,לא) ´כי דבר ה´ בזה´, ויש להשיב כי על עניין המצוות כאשר אמרנו למעלה ולא על הסיפורים.
ומה אאריך אחר שר´ יהודה ור´ נחמיה דרשו במסכת מכות בפרק אלו הגולין (יא ע"א) ´ויכתוב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלוקים´ (יהושע כד,כו) - חד אמר : שמונה פסוקים של תורה, וחד אמר ערי מקלט, והנה זה מפורש,
ובפרק הקומץ רבה (מנחות ל ע"א) צריך עיון שם, וזה הסוד אין ראוי להודיעו לבני אדם בעבור שלא יזלזלו בתורה, כי מי שאיננו משכיל ולא ידע להפריש בין הפסוקים שנכתבו בהם מצוות ובין הפסוקים שנכתב בהם סיפור דברים.
גם בעבור האומות, שאומרים לנו תורתכם הייתה אמת, רק החלפתם אותה ושיניתם בה, על כן אמר והמשכיל ידום, כי המשכיל יודע כי זה יזיק, רק הפתאים יאשימו על ככה".
תשובה:
לכאורה דעת ראב"ע אם נפרש אותה כמו ר"י טובעלם אמורה להרגיע אותך ולא להטריד אותך.
א. זה לא מסתדר עם מסורת האומה אבל זה יכול להסתדר עם דברי הגמרא שאמרה "האומר פסוק זה אמרו משה מדעתו הוא אפיקורוס" ולא אמרו "האומר פסוק זה לא אמרו משה". ויש מי שיאמר שאדרבה הוא אפיקורוס מקל וחומר. וסובר ר"ש פישר שליט"א שהוא מחלוקת בין גדולי ספרד לבין גדולי אשכנז, והוא חולק בזה על ר"מ פיינשטיין זצ"ל.
לעומת זאת יש מגדולי רבותינו שסוברים ששוא טפלו על הראב"ע.
ב. אי אפשר להיות בטוחים, לפי שיטה זו, אבל עיקר האמונה הוא להאמין שכל דברי התורה אמת ושהם מפי ה'. ביחוד לפי שיטת הכוזרי שגם הנביאים יכולים להוסיף או לגרוע בתורה, בניגוד לדעת הרמב"ם. יעויין בהערה ארוכה של הרב יוסף קלנר במאמרו באחד מגליונות צהר על השוואת הרמב"ם וריה"ל.
ג. ודאי שהושתק, מפני הזעזוע. ומה בכך?
ד. אדרבה מסתדר נפלא. להראות שה' לא עזב את עמו, ותורתו אמת, יהא אופן מסירתה אשר יהא.
ה. זוהר "הכל תלוי במזל, אפילו ספר תורה שבהיכל". וגם במסכת סופרים על שלשה ספרים שהיו בעזרה. אינני יודע לאיזה ספר שלי מכוונים דבריך.