גימטריאות לדעת הראב"ע

גימטריאות לדעת הראב"ע

כ"ח בסיון תשס"ז

שאלה:

מצאתי בפירוש הראב"ע על רות:

"ויהי כאיפה שעורים" פעם אחת שאלני אדם מה טעם כאיפה שעורים אמרתי לו אין טעם לשאלה הזאת רק הכתוב יספר מה היה אז נקלותי בעיניו ויאמר לי כי יש לו טעם ואני החרשתי ממנו ולא שאלתיו. והנה בא יום אחד ואמר לי כי יש לו טעמים הרבה האחד שראתה רות בדרך נבואה כי עתיד היה אחד מבניה להעמיד עמוד על שם בעלה וטעם איפה צ"ו רימונים שהיו על העמוד וזה בגי' איפה. ופירוש שעורים כמו שיעורים כמו שער בנפשו.וטעם אחר ויהי שתי מילות ארמית ועברית והיא כאשר ראתה שיתלה אבשלום שהוא מבניה והנה כ' עם א' רמז לשנות אבשלום במותו ואח"כ איפה שעורים ל' רבים בעבור היותו כבד עליו. וטעם אחר כי תחילת אות כאיפה עם תחילת שעורים הוא בגי' ישי שהוא צדיק גמור אז שמח וישב ליבו בקרבו. עכ"ל.

שאלות:

1. מדוע האריך בכל הסיפור הזה ולבסוף גם לא כתב תגובה? האם כל זה בעצם פארודיה על שיטת הגימטריאות המתחכמות? כי ידוע יחסו של הראב"ע לזה וכפירושו לבראשית י"ד י"ד: וחשבון אותיות אליעזר דרך דרש כי אין הכתוב מדבר בגימטריה כי יכול יוכל הרוצה להוציא כל שם לטוב ולרע רק השם כשמעו. עכ"ל.

2. דברי האב"ע הגיוניים. כיצד א"כ נתייחס לגימטריאות והנוטריקונים של חז"ל?

3. מה פירוש "ויהי שתי מילות ארמית ועברית"?

תשובה:

1. דברי ראב"ע הם פארודיה.

2. כוונתו שגמטריא אינה פשט. דברי חז"ל הם על דרך הרמז או על דרך התזכורת.

3. "וי" בארמית לשון צער, ובעברית "הי" גם כן לשון צער.