שאלות בדרך חיים למהר"ל

שאלות בדרך חיים למהר"ל

כ"א באייר תשס"ז

שאלות ותשובות:

1. עמ' יז: "כי כל מוסר ראוי לאב, ואלו הם אבות העולם". למה המוסר שייך דוקא לאבות, כלומר לאלו שקבלו תורה? הרי מההקדמה משמע שמדובר כאן בדרך ארץ שקדמה לתורה. למה הם המוכיחים, הרי ראוי לכל חכם שיוכיח ולא דוקא לאב?

ת- הוא לא אמר שהאב הוא מקבל התורה. המוליד, בתור נותן החיים גם אחראי על פי הטבע על הדרכת החיים.

1*. עמ' נד: ביאר שהשתיקה יפה אף לחכמים, ושהוא כח חומרי והדבור עצמו מבטל את השכל. והרי בתפארת מסביר שמטרת האדם היא בדיבור דוקא: "כל עמל אדם לפיהו".

ת- יש דיבור ויש דיבור. יש להשתיק את הדיבור בשכל הטבעי כדי לפנות מקום לדיבור בשכל האלוהי.

2. עמ' נו: שהעולם עומד על השלום, ובעולם האמצעי יש שלום "הם גופים שלימים ואין מקבלים הויה ושנוי אחר בריאתם". ומשמע ששלימות היא כאשר הדבר אינו משתנה. לעומת זאת שמעתי מהרב שזו שיטת אריסטו שדבר שאינו משתנה הוא השלם, אבל שיטתנו היא להפך שהדבר הקבוע אינו שלם והשלימות היא במה שמתחדש.

ת- יש שני סוגי שלימות: השלמות וההשתלמות. כאן הוא מדבר על אחד מהם.

3. עולם האמצעי יש בו שלום. "מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה". והרי זה סתירה מניה וביה, מקור פגימתה של הלבנה היא מקנאתה בשמש.

ת- לא, הרי ראשית ההויה כהרי התפקוד המתמיד של הבריאה.

4. עמ' עז: לא הבנתי את ההבדל למסקנה בן בור לעם הארץ, שניהם הם גוף ללא שכל.

ת- בור לא הוציא אל הפועל את שכלו, עם הארץ הוציאו לרעה.

5. עמ' עח: "ולא כל המרבה בסחורה מחכים". למה מי שנוסע הרבה מתחבר לדברים גשמיים, הרי האדם נתון בכל מקרה במגבלות המקום, בין אם נוסע בין לא?

ת- התנועה היא מאפיין מובהק של החומר. מה שאין כן הרוחניות שאינה בתנועה, ויש לחומר הבלתי נע דמיון אליה.

6. עמ עט: אם סחורה שייכת לגשם, איך אפשר להבין "כי טוב סחרה מסחר כסף"? אם כן המושג סחורה שייך גם בשכל?

ת- כמשל.

7. ?עמ' פב: מה פירוש "יש באדם חמשה איברים רוחניים והם קרובים אל הנשמה" כל האברים מופעלים על ידי הנשמה ופועלים על ידי הגוף. לא שייך לדבר על איבר רוחני יותר מאחרים. אפשר מקסימום לדבר על חומר פחות או יותר גס.

ת- אפשר לבר על חומר הדומה בעניינו לנשמה.

8. "כי הדברים אשר שייכים לגוף לא ימלטו מן החסרון והתוספת בהם הוא מביא עוד חסרון יותר": הרי באורות ישראל (ב,ה) "כשמתרבה כח החמרי שבאומה וכו'" ושם "איך שהבשר הוא קדוש ממש" (ט, ח). וקשה לתרץ הא לן והא להו כמו שרגילים, שהרי הלל בעל השמועה היה בארץ. וגם אין נראה לחלק בן פרט לכלל, שהרי בכמה מקומות משמע שבא"י אפילו רבוי נכסים של הפרט הוא טוב.

ת- פן תאכל ושבעת וגו'. אם כן נאמר על הפרט.

9. למה כח המדמה קשור לכישוף?

ת- הכישוף בנוי על כח של התכנסות החיים בנקודה פרטית. הדמיון מסייע בעד כיוון כזה, שלא כשכל, שהוא כללי.

10. עמ פד: "שהרי כל שם בא על עצם הדבר". והרי אנחנו תופסים את העולם רק מצד הפעולות, וכן שמעתי מהרב כמה פעמים, שהשם אינו העצם או המהות אלא המגמה.

ת- גם וגם.

11. עמ' קכא: "הנעור בלילה". מה זה המזיקין שיש בלילה?

ת- זה הזמן של חוסר בהירות, ואז האדם אינו בשלימות כוחו, כך שכח הנזק שולט בו.

12. אם הלילה היא אי עשייה למה יש בה סגולה ללימוד תורה?

ת- ההעדר מזמין את היש.