חומרים לבניית המשכן ואוכל לעדרי בנ"י במדבר
כ' בניסן תשס"ז
שאלה:
בחומש שמות התבשרנו על בניית המשכן וחנוכתו, ובספר ויקרא התורה מפרטת את כל עבודת הקורבנות שעל הכוהנים לבצע גם כרוטינה יום-יומית וגס כדי לכפר על עם ישראל בהתאם לנסיבות החיים. לא מצאתי במפרשים השונים התיחסות לשני הנושאים הבאים:
1.בכל שנות הנדידה במדבר, מהיכן באו כל החומרים שנדרשו להכנת צרכי המשכן כגון האריגים המיוחדים שנדרשו ליצירת בגדי אהרן הכהן ובניו, וכן שמן הזית שנדרש להכנת שמן המשחה ולהדלקה יום-יומית של המנורה, וכן כל עורות התחשים שנדרשו לגג המשכן.
קשה להאמין שחומרים אלה הוכנו בעוד מועד בכמות שנדרשה לפני יציאת מיצרים - ולפחות לא מצאתי (אני)רמז על כך....
אני פוסח בכוונה על כל המתכות השונות - כגון זהב וכסף ונחושת - שנדרשו לבניית האביזרים המוכרים (ארון קודש, מנורה, מזבח, מזבח הקטורת, חושן אפוד וכו...) בהנחה די סבירה שאלה התקבלו ע"י בני ישראל מהמצרים לפני יציאתם (כנאמר "ואחרי כן יצאו ברכעוש גדול) ובביזת הים.
2. מהיכן כל עדרי הבקר והצאן שנדרשו לתפעולו השוטף של המשכן מרגע השקתו ולאורך כל שנות הנדידה במדבר?
אם התשובה היא שאלה היו רכושם של בנ"י (העבדים) לפני יציאתם לחופשי, אזי נמשיך להקשות איך האכילו בנ"י כל העדרים האלה במדבר במשך כל שנות הנדודים. בעית האוכל במדבר היתה כידוע כה גדולה, עד שה' בנס מופלג הוריד את המן יום-יום כדי לכלכל את בנ"י.
אז איך האכילו בנ"י את עדריהם במשך 40 שנה במדבר ?
תשובה:
1. בני ישראל ישבו במקום אחד מיום הכפורים ועד חודש אדר בו הסתיימה הכנת המשכן. יש להם צמר מהצאן ופשתן ממצרים. תכלת וארגמן מקשרי מסחר עם עמי האזור. מים סוף מביאים סממני קטורת מהודו. התחש הוא כנראה הדולפין, שחי בים סוף. עצי השטה גדלים במדבר סיני. כסף וזהב יש להם ממצרים כמפורש בכתוב. לפי סברה אחת בחז"ל לא הקריבו קרבנות במדבר מלבד בשנה הראשונה, וכלל זה השמן למנורה. חוץ מזה, שמן הוא דבר הנסחר למרחקים.
2. "ממקנה בני ישראל לא מת אחד". כך שהיה להם צאן ובקר לרוב. וכך בדברי פרעה "גם צאנכם גם בקרכם קחו". המדבר אינו מקום שאין בו מרעה. שטחים נרחבים מאוד היו סביב למחנה.