מושג מרא דאתרא בימינו

כ"ו, כ"ז באלול תשס"ו, כ"ד בטבת תשע"א



שאלה 1:

בימינו ,ימי הכפר הגלובלי,  האדם נמצא במעגלים חברתיים נוספים על מקום מגוריו. מהי משמעות מושג המרא דאתרא לגבי המעגלים החברתיים האלה? וכיצד הדבר משפיע ,אם בכלל, על תחומי הפסיקה של הרב המקומי?


תשובה 1:

גם בכפר הגלובלי יש לאדם כתובת מגורים קבועה. וכשהוא מבקר מחוץ למקומו נוהג כחומרי שני המקומות כמפורש במשנה פסחים.



שאלה 2:

מהו תחום הסמכות של המרא דאתרא באילו תחומים הוא רשאי וצריך להתערב ובאילו לא? האם אין למישהו יכולת של ביקורת על החלטות המרא דאתרא כמו ערעור על פסק של בית דין אזרחי? ממה נובעת סמכותו של המרא דאתרא, האם מכח הקהל או מידיעותיו התורניות או ממידותיו הטובות? האם מכך שבוטלה הסמיכה ישנו ערעור על כוחו של המרא דאתרא? אם ישוב מורכב מאנשים מכמה זרמים וכל אחד מהזרמים מציב רב אחר לעצמו מי הוא המרא דאתרא של אותו מקום? מה קובע את שיוכו של אדם לרב, כתובת המגורים או בית הכנסת בו הוא מתפלל או קריטריון אחר?


תשובה 2:

מרא דאתרא מתערב בכל דבר שנוגע להלכה, במובן הרחב של המילה, הכולל חינוך, כלכלה וכו' כמובן בתנאי שיש בעניין עמדה הלכתית. יכולה להיות ביקורת על המרא דאתרא על ידי הזמנתו לדין תורה אצל מי שגדול ממנו. אך אם הוא אב בית דין ופעל מתוקף בית דינו, הכלל המקורי הוא שבית דין אינו מערער על דברי בית דין חבירו, אלא אם כן הוכנה מראש מערכת ערעור, כגון בית הדין לערעורים של הרבנות הראשית. סמכותו של הרב נובעת מזה שהציבור מינה אותו. לכן ניתן שמראש לא ימונה הרב אלא לתחומים מסויימים אם יוסכם כך בינו לבין הציבור. ביטול הסמיכה הוא המקור המחזק את מעמדו של המרא דאתרא, שהרי בזמן הסנהדרין המינוי נעשה מטעם הסנהדרין, ואילו בימינו המינוי הוא מכח קבלת הציבור שמינהו, ולכן מחויבותו של הציבור כלפי מי שהעמיד בראשו גדולה יותר. אם הישוב מעמיד מספר ראשים, אין לאף אחד מהם סמכות של רב המקום כמבואר בשו"ת מהר"י מברונא. שיוך האדם לרב נקבע על פי הקהילה שאליה הוא שייך בשכונת מגוריו. לעניין לימוד התורה, זה תלוי בטעמו האישי של כל אחד.



שאלה ותשובה 3 (תשובת הרב מודגשת):

1. פעמים שהרב מזכיר בשיעוריו שצריך לפסוק לפי המרא דאתרא של המקום, או לפי המסורת מהאבות. מה היחס בין השנים? המרא דאתרא צריך להכיר את מנהג אבותיו של השואל.

2. במצב של חוזר בתשובה שאין לו מסורות מהאבות, האם יכול לבחור לו פוסק? לא. כי אין אדם שאין לו מסורת אבות אבותיו ואין אדם שאינו חי באתרא. וכנ"ל בן של חוזר בתשובה שאביו בחר פוסק (כוונתי לספר כגון ילקו"י, מנוחת אהבה, וזאת הברכה וכד'). האב בוחר עבור בניו .

3. כשאני נמצא בישיבה המרא דאתרא הוא רה"י או רב היישוב? רה"י . (כשרה"י אומר שכל אחד יקבל עליו פוסק מסוים ולאו דווקא אותו האם לכתחילה לעשות כך?) כן .