שינוי ההלכה בימינו

ג' בסיון תשע"א

שאלה:

בשנים האחרונות ישנה תסיסה רבה בציבור הדתי לגבי נושא שינוי ההלכה (לדוגמה: גיור "לאומי", מעמד האשה, נוסח התפילה ועוד).

בשיעוריו של הרב הנושא נרמז מדי פעם, אבל ללא השלכות מעשיות (כדוגמת העלייה להר הבית – שהרב נתן להבין שדעתו שמותר וצריך לעלות, אלא ש"יש שלט של הרה"ר שאוסר").

להבנתי הדלה, שני דברים מעכבים על ידינו, כל אחד ושאלתו בצידו:

1. חוסר סמכות – אנחנו לא רשאים לחדש הלכה, אלא רק לפסוק בעקבות תקדימים כתובים.

השאלה: והלא מחובתו של הרב לקבוע הלכה בהתאם להבנתו, וזו הדרך שהורו לנו חז"ל מימות הזוגות ועד אחרוני האמוראים – ומדוע לא נלך בדרכם?

2. פירוד בעם – כל עוד אין הסכמה של כל קצות הקשת הדתית, אף אחד לא יכול לחדש הלכה, כיוון שזה ייצור פירוד בעם – רק כשתהיה סנהדרין מקובלת על כולם ניתן יהיה לשנות.

השאלה:

א) הלא ממילא אנחנו עם "אחד" – מפוזר ומפורד... והרבה יותר גרוע מזה לא יכול להיות.

ב) ההמתנה לסנהדרין שתרד משמיים כמוה כהמתנה למשיח שיירד משמיים, וזו אינה גישתנו.


תשובה:

ההמתנה לסנהדרין אמנם מקשה, אבל היא הערובה היחידה לכך שההתפתחות תהיה על פי אמות מידה פנימיות של היהדות, התואמות את רוחה. כי רק כשהאומה בריאה ההתפתחות בריאה, וסנהדרין בלשכת הגזית הוא מסממני הבריאות המובהקים, ואמרו חז"ל שהמקום גורם.